ארץ השוזרים

מאמרים קרובים

ר ש י מ ו ת

18 ביולי 2018

כְּנָפַיִים

18 ביולי 2018

הזקנה

18 ביולי 2018

• הסנונית .
  זה היה יום רגיל , אילן, חגור בכיסא הפיקוד , הכתיב ליומן הספינה , סיכומים אחרונים . יורם הכין לעצמו ארוחה . "הסנונית" הייתה חללית מחקר/סיור מהסוג המתקדם .   באותו הזמן היו על סיפונה רק אילן ויורם . הם שייטו במעמקי שביל החלב , במרחק  250 שנות אור ממערכת  השמש שלנו , הלא היא סוֹֹל , סביבם היה היקום  וכל צבאו .
  הזמן בספינה  היה רציף , ללא מחזורי יום ולילה . רק הכרונומטר הגדול קצב את הזמן . הוא היה מסונכרן עם רצף הזמן של מערכת השמש שלנו , הלא היא סוֹל .
  יורם בחש את החלב החם בתוך הספל , ואחר כך זרה עליו גרגרי פטל אדמדמים.  הארוחה הזו נתנה לו אנרגיה לכל היום . עוד מעט יצא לסיור ביקורת  שהכתיבה לו שיגרת הספינה . זו הייתה בקרה ידנית של כל צמתי הפיקוד בחמשת מדורי המטען של הספינה .
  על לוחות הבקרה מול כיסא הפיקוד ריצדו אורות  ירקרקים/ כחלחלים . סימנו – שהכול תקין . רק לשבריר שניה הבליחה פה ושם נורית אדומה . אילן , יחס את הנצנוצים האלה לרעש או אבק כוכבים שאי אפשר להִיפטר ממנו .
  יורם יצא מחדר הפיקוד והיה בדרכו אל מדורי המטען . ארבעה מדורים כבר היו מלאים וטעונים . היו במדורים : שברי כוכב שביט , אסטרואידים גדולים , צבירי אבק מתכתי שנמצאו משוטטים . סלע מעורב בקרח . המדור החמישי היה ריק , הוא נשמר לממצאים שיאספו על ידי צוות המחקר של מערכת סיריוס .
  צוות המחקר של מערכת סיריוס , ירד מהסנונית עוד קודם כשהייתה בדרכה אל מעמקי הגלקסיה . הם היו שלושה: שירָה , ליסָה ויואב . לפי התכנון , הם ישהו כשנה בתחנת המחקר של סיריוס . לאחר מכן . תעבור הסנונית בדרכה חזרה , ותאסוף אותם . ואת ממצאי המחקר ותחזור אל מערכת סול .
  בכל מדור היה צוהר , דרכו נתן לראות מה קורה בחוץ . הייתה בצוהר שכבת זכוכית עבה מאד , ועליה הגנה אלומה שדחתה את אבק הכוכבים . זאת הייתה שכבת ההגנה החיצונית מחוץ לדופן . רוב הזמן הצוהר היה סגור ומוגן על ידי תריס פלדה .
  הסקרנות של יורם האיצה בו . לראות מה קורה בחוץ .  פתח את התריס .
  המראה היה שגרתי וצפוי . קצת מעליו , זַהָר בעצמה רבה כוכב ענק כחול . זה היה גָמָא אוֹֹריוֹֹנִיס , המכונה  "בֶּלֶַטרִיקס " . הוא היה השמש הקרובה ביותר . כל שאר הכוכבים נצנצו בשמים קטנים ורחוקים . ככול הנראה הייתה סביב גָמָא אוריוניס מערכת כוכבי לכת , אך טילי המחקר , ומערכות המדידה לא גילו שם סימני חיים .
  לפי המתוכנן , הסנונית תחלוף במרחק עשרים דקות אור מגָמָא אוריוניס , כך יוכלו לאסוף מקסימום אינפורמציה .
  יורם סגר את התריס , הגיע הזמן להחליף את אילן .
  

                   — 1  —

  2)    טלטלה  . —
  לפי תקנות  מחא"ט  (מערך חלליות ארוכות טווח), לפחות אחד מהטייסים חייב להיות חגור ומאובטח בכיסא הפיקוד . יורם חזר לסיפון העליון , לחדר הפיקוד .
  אילן , ישב  בּוֹהֶה במסך התלת ממדי . הוקרן שם פרק בסדרת  נובלה בין- כוכבית . אילן היה מאוהב בג'ינג'ית . יורם העריך שהוא ראה את הסדרה כולה כבר חמש פעמים מאז שעזבו את פלוּטוֹ .
  שניהם לא היו דברנים גדולים , ולמרות שחיבבו מאד אחד את השני , שיגרת הטיסה לא חייבה אותם לדבר הרבה . יורם , חגר את עצמו למושב שלו . אילן , השתהה קצת במושבו , כי בדיוק אז , הג'ינג'ית הייתה בסכנה איומה . צרה שהייתה אמורה להיפתר  רק בעוד שלושה פרקים .
  בדיוק אז זה הגיע . אילן זכר שקרו המון דברים . המסך , הוצף בהודעות חירום.  אדומות וכתומות . המון נוריות אדומות הבהבו . נשמעה צפירת אזהרה חדה , מערכת המיגון הופעלה . תוך עשירית שניה זועזעה הספינה בעוצמה רבה .
  תחילה הם חשבו שזו פגיעה ישירה של אסטרואיד לא מזוהה . אבל , מעטפת הספינה לא נפגעה . לא היה דיווח על בריחת אויר . המערכת דיווחה על כמעט התנגשות . לפי הנתונים , אסטרואיד גדול חלף , סמוך מאד אליהם . במהירות אדירה , כמעט קרובה למהירות האור . ולכן לא הספיקו הגלאים להתריע על התקרבותו . האירוע כולו ארך שבריר שניה , והנתונים היו מעטים . זה היה גוש מוצק בעל נפח קטן ומסה גדולה . כנראה גוש מתכתי , או סלע מעורב במתכת .
  יורם ואילן , לא היו פנויים לעסוק בממצאים . גל הכבידה העצום של האסטרואיד, הכניס את הסנונית לסחרור כבד .  ראשית היו חייבים לייצב את הספינה ולהחזיר אותה למסלול .
  היו בספינה שתי מערכות בקרה מקבילות . המערכת האלקטרו-אופטית . שהיא המערכת הבסיסית והיציבה . ובמקביל , מערכת בקרה בִּיוֹ- סַייבֶּר , המערכת החכמה שידעה לקבל החלטות נבונות . כפי שהיה ידוע לכולם ,  אין  שום מתכנת אנושי שיכול להתחרות בניסיון המצטבר בן מיליארדי שנים , שקיים ברקמה חיה . ולכן,  מערכות ביו – סייבר עלו בתבונתם על התכנות האנושי באלקטרו- אופטי .    לאחר שהצליחו לייצב את הספינה ולעצור את הסחרור . היה ברור שבקרת הביו- סייבר קרסה ונשארה רק הבקרה האלקטרו-אופטית .  החלו אילן ויורם בתהליך הארוך של החזרת הבקרה למערכות ביו-סייבר .
  זו הייתה מלאכה מייגעת של העברת השליטה , צומת אחר צומת . אחד מהם , היה תמיד חגור בכיסא הפיקוד , והשני משוטט ברחבי הספינה , בודק את תקינות הבקרה בכל המדורים . אילן הזין את יומן הספינה בכל הנתונים . ולאחר שהתייצב מערך התקשורת , שלח קפסולת עדכון אל הצוות שבתחנת המחקר בסִיריוּס .
  הוא לא היה בטוח אם האינפורמציה ששלח בכלל תיקלט שם . הייתה להם , שם בסיריוס , צלחת קליטה קטנה , ונדרש דיוק רב בכוונון הקפסולה .
  כשהכול התייצב , חזרו ועשו בקרת נזקים . התברר להם שלא נגרם נזק רציני . מבנה הספינה לא ניזוק , כמה מטענים טולטלו ודרשו קשירה חדשה . המנוע המרכזי  פעל כראוי , והזמזום השקט שלו , נשמע בכל מקום . מערכת ההגנה נשארה עצבנית , כל גרגר אבק קוסמי יצר התרעות , שהתגלו תמיד כהתרעות סרק .

  ——————   2    —————–

3)   גישושים .  —
אחרי שייצבו את הספינה , התפנו לבדוק את הממצאים שנאספו על האסטרואיד שגרם לכל המהומה . זה לא היה אסטרואיד רגיל . הוא היה קטן בנפח מהספינה, אבל כבד ודחוס . חלף לידם במהירות עצומה , כמעט כמהירות האור. זה מה שיצר סביבו גל עצום שזעזע אותם . אילן , שיער שכנראה יש במרכזו חור שחור זעיר (חש"ז) , שדי דומה לחש"ז  שנמצא במרכזה של הסנונית . אבל המהירות האדירה שלו , והחום העצום שפלט , שללו כל אפשרות לקיום חיים .
אסטרואיד עם נתונים כאלה , נוצר רק בזמן פיצוץ אדיר של כוכב , או שמש כלשהיא , משהו כמו סוּפֶּר נובָה .
הם , חיפשו בשמים סופר נובה בכיוון שממנו בא האסטרואיד . במרחק  120 שנות אור , ראו סופר נובה כזאת . האם הוא בא משם . – לא ברור .
על כל פנים , שניהם הסכימו כי הם נמצאים בקצה מסלול המחקר שלהם . צפיפות אבק הכוכבים גדלה , התרעות המערכת התרבו , בעוד כמה חודשים עליהם לעבור במערכת סיריוס , ולאסוף את קבוצת המחקר .
החליטו לעשות סיבוב קטן , סביב בֶּלָטרִיקס ואז יפנו את הספינה אל סיריוס .
גָמָא אוריוניס  ( בלטריקס ), הוא כוכב מסיבי . בעל מסה פי 8 וחם פי 4 מסול . אורו עז כחול-לבן , ולא ידוע עליו הרבה .
יורם, היה חגור בכיסא הפיקוד , אילן החליט לעבור עוד פעם על מערכות ההגנה ולתכנן במדויק את המסלול סביב בלטריקס .
. . . . זה לא דבר מקובל , ובוודאי לא מומלץ על ידי מחא"ט , אבל יורם ידע, כשישב ללא מעשה על הפיקוד , הוא פשוט מתחיל לנמנם . הוא אפילו התוודה לאילן על החלומות הקצרצרים האלה בני שניות ספורות . מבלי לזכור על מה בעצם חלם . זה בדיוק מה שחש הפעם , פקח את עיניו לאחר נמנום קצר . זכר כאילו יצא מבריכה עם מים צלולים קרים מאד . סביבו , הכול היה רגיל . הוא היה לבד בפיקוד , אבל שמע את קולו של אילן , מאחד המדורים , מזין נתונים . המסכים והנוריות היו רגועים מאד , אפילו לא הבהוב אדום אחד . גם הזמזום של המנוע המרכזי בקושי נשמע .
יורם החליט להמתין עוד כמה דקות ואחר  כך יתחלף עם אילן בפיקוד . בכיסא הפיקוד של אילן נשאר הנייד שלו . זה כבר היה מוזר . הנייד או הטֶלֶק כפי שכינו אותו , היה מחובר לכול מערכות הפיקוד בספינה . לכל אסטרונאוט היה מכשיר אישי , שכל אחד עיצב לפי צרכיו .
יורם חיפש את הטלק הפרטי שלו , ולא מצא . ממש מוזר … האם אילן היתבלבל  ולקח את הטֶלֶק של יורם ?  – ממש לא מתאים לאילן הקפדן והמסודר. יורם החליט לקרוא לו ולשאול , אבל אילן בכלל לא הגיב , הוא המשיך בהכנסת נתונים ליומן . יורם , קרא לו פעם נוספת , בקול רם , כדי שישמע . ואז קרה דבר מוזר – אילן , התחיל להכניס ליומן , נתונים שהכניס כבר קודם .
" משהו השתבש ! .  – חלפה מחשבה  מהירה בראשו של יורם .
" האם אילן בצרה ? —  מה עושים ?
יורם סקר שוב את שולחן הבקרה , הכול נראה תקין . המסך שקט , אין שום התרעה .   — הוא כבר לא היה בטוח .
" אולי רק נדמה לי ?  אולי , אני סתם מתוח  " . – שלח לאילן תזכורת כתובה –
— " חזור לפיקוד , ונתכנן את המסלול , לשבוע הבא " .

כרגיל , אילן היה מגיב על תזכורת כזו , תוך כמה שניות . הפעם , לא הגיעה שום תגובה . רק קולו של אילן נשמע קטוע , כאילו הוא עובר בין מדורים .
"נחכה קצת –  חשב יורם . – אבל אילן לא הגיב . " זה כבר יותר מדי  – חלף חשש בליבו  …  " צריך לעבור לתקשורת חירום " .
קרב את הכיסא לשולחן הפיקוד , לחץ על   " כריזת חירום" . ואמר : " אילן , כאן יורם , חזור לפיקוד , אשר הודעה !! " .   – – –  קולו של אילן גווע , ולא הייתה שום תגובה . יורם ידע , שכריזת חירום , מפעילה במקביל את כל ערוצי התקשורת  בספינה . כולל רטט חשמלי בזרוע . – רק אדם בעילפון מלא , לא יגיב  לכריזת חירום .
אבל , — אילן לא הגיב . ליורם היה ברור שמשהו רציני השתבש . אילן מצוי בצרה , – צריך לאתר אותו . מאותו רגע , פעל לפי נוהלי חירום , כפי שתרגל הרבה פעמים . לא הצליח לאתר את אילן , לא היה שום סימן , איפה הוא נמצא .
יורם , השתחרר מכיסא הפיקוד , שלף מהארון אפוד חירום כולל ערכת החייאה .  החליט לבדוק קודם כל את המדור החמישי  , — כי משם באו הקולות האחרונים של יורם .   הוא נגש לדלת הפתיחה למדור  5 – הדלת הייתה נעולה .
יורם עבר לדלת מס' 4 – נעולה .
דלתות  1., 2, 3, — סגורות . !!
" המצב הרבה יותר חמור ממה שחשבתי , לא רק אילן בצרה , כנראה שגם אני". חובה לבדוק את כל המערכות , לראות מה תקין ומה לא .     יורם חזר ללוח הפיקוד , נוריות הבקרה נצנצו בירוק , כאילו אין שום בעיה . ניסה לפתוח את הדלתות משולחן הבקרה —  הדלתות נשארו סגורות .
" כנראה שגם הבקרה מזייפת " .
הפעיל את המסך, לא היו שום התרעות . לחץ באקראי על כפתורים שונים .
ולפתע הופיעה על המסך תמונה פסטוראלית , של נוף מכוכב אחר , לא מוכר .
ים כחול ורגוע , עם איים ירקרקים .
— " לאן הגעתי  -חשב-  באיזה סידרה זה מופיע ? "
הוא לחץ על כפתור ההודעות . ופתאום התייצבה על המסך מילה אחת , בכתב לא מוכר כשברקע  מריע קול אדיר .   כעבור שניה הופיעה מילה אחרת במסך , כשברקע שוב רועם קול .
יורם, היה המום מעוצמת הקול  וכיסה את אזניו . תוך כדי כך , התחלפו במסך מילים רבות , וכל פעם נשמע קול רועם שכנראה ביטא את המילה .
הוא ,  התחיל לקלוט  שזו היא בעצם  המילה  " שלום " , כתובה בכל השפות הקיימות במערכת השמש: ערבית , סינית , רוסית , אורדו . אנגלית , כולל שפות שכבר מזמן אינן בשימוש , וחלקן שפות חדישות .
הוא הנמיך את עצמת הרמקולים , ותהה : מאיפה אילן , או אנשי מחא"ט  הביאו את המצגת הזו . ואיך היא קפצה פתאום למסך?
ניסה לצאת מהמצגת המעצבנת הזו , ולעבור למשהו אחר  .
באופן מוזר , רק המצגת הופיעה במסך .
" שִיט ! – חשב – גם המסך נדפק . מה בכלל עובד פה ? נעבור לבדיקה ידנית , מכשיר , מכשיר  . ונראה מה תקין בכלל " .

— 4 —

ראשית בדק את מערכות הקיום : — הכול היה תקין . מערכת ביו – סייבר הצמחית הגיבה כראוי . עבר למערכות התקשורת . – פה כבר התגלו ליקויים , התברר לו שאין שום קשר עם שאר הספינה . אינו מחובר למנוע המרכזי , ולא למדורים . מערכת ההפעלה לא סיפקה שום נתונים . — זה היה ממש חמור .
ליורם היה ברור שאם תאבד השליטה על מערכת ההפעלה – שניהם אבודים בחלל .  בגלל הדלתות הנעולות , לא היה יכול להגיע ללב הספינה ולבדוק מה השתבש שם .
—באופן מוזר . כל נוריות הבקרה נשארו רגועות . באור ירקרק . רק על המסך רצה עדיין המצגת המעצבנת  עם ה"שלום" במיליון שפות .
יורם, עצר רגע וחשב , אם אין שליטה על ההתנעה , אז אולי גם הניווט השתבש ? ואנחנו נסחפים באופן אקראי , לא ברור לאן .
עבר למערכת הניווט , שדיווחה לו שאינו מתקדם לשום מקום . הוא עדיין במערכת גָמָא אוריוניס , ממוקם על כוכב לכת בינוני  . ולא זז לשום מקום .
" מה זה ? " – חשב – " התנגשנו בכוכב . ואני בכלל לא הרגשתי ? " .
זה לפחות מסביר את השיבושים . ועדיין זה מוזר . צריך לראות מה קורה בחוץ .
הצוהר בחדר הפיקוד היה גדול פי ארבע , מהצוהר במדורים . הוא ניגש לצוהר ולחץ לפתיחת התריס . "נקווה שהוא לא תקוע כמו הדלתות " .
התריס נפתח , ולפניו נראה מראה פסטוראלי , ים כחול רגוע . ועל פניו פזורים איים . כמו גבעות ירקרקות , קטנות וגדולות . חלקם מעוגלים וחלקם מחודדים .
מחלקם התמרו איבחות קיטור או עננים לבנים .
המראה הזה הזכיר לו את התמונה שראה קודם על המסך . רק לפני זמן קצר.
" זו בכלל לא סידרה " – הבזיקה מחשבה – זו מציאות , ואני בתוכה . במידה ואני לא חולם כמובן . " .
על המסך התחלפה התמונה . במקום סדרת השלום המעצבנת , הופיעה תמונה , שהייתה זהה בדיוק למה שראה דרך הצוהר . – ים כחול ואיים ירקרקים. שלושה איים , היו בקדמת התמונה ופלטו באחת תימרות קיטור שהפכו אט אט לענן קטן שהסתלסל בעדינות מעליהם . כעבור שתי דקות חזרה התופעה פעם נוספת . והאיים פלטו תימרות קיטור . גם המסך הקרין בדיוק מה שנראה דרך הצוהר . ובנוסף שמע יורם כעין שריקה או חִירחוּר  שליוו את סילוני הקיטור .
"אילו לא סתם איים – חשב – יש ביניהם תיאום " .
"זו בכלל לא סידרה – הבזיקה המחשבה – זו מציאות , ואני בתוכה ".
באחת , — התיישב בכיסא הפיקוד .  ירדה עליו חולשה וחוסר אונים .
דברים רבים ומוזרים קרו לו , בזמן כל כך קצר .
אמנם הוא – לא נפגע , אך בהתרחשויות שקרו . הבין שאיבד את השליטה על מה שמסביבו . הוא חייב לבחון  ולהבין את כל מה שקרה . עד עכשיו .
סגר את הצוהר , וניסה לכבות את המסך , אך המסך לא כבה והמשיך להקרין את מה שקורה בחוץ .

—– 5 ———

   4) התפכחות
המסך המשיך להקרין את מה שקורה בחוץ .
התמונה הייתה די רגועה . האיים הירקרקים המגובננים המשיכו לפלוט , פה ושם סילוני קיטור . וחוץ מזה דבר לא קרה .
הוא חשב, -" אם המסך מראה לי מה קורה בחוץ . כנראה הוא מחובר לאחת המצלמות שבדופן החיצוני . מה עוד אפשר לראות בעזרתה ?  "….
משולחן הפיקוד איתר את המצלמה והתחיל להטות אותה , ימינה ושמאלה .
המצלמה הסתובבה לאיטה , ועִמָה התמונה על המסך . השמיים היו אפורים  כחלחלים . שמש כחולה זהרה בעוצמה רבה . ומסביב , לרוחב כל האופק – ים רגוע , כחול-עמוק . איים ירקרקים פזורים למרחקי אין-סוף .
הוא ידע, שהמצלמה מחוברת לזרוע מתכווננת שניתנת להארכה . כך שניתן לראות גם את הספינה עצמה .
יורם הפנה את המצלמה גם אל הספינה עצמה ומצא שכמעט כל גוף הסנונית נעלם , ונשאר רק חדר הפיקוד , ופתח היציאה שבדופן בלבד . כאילו באו ענקים עם מסור גדול , ניתקו את חדר הפיקוד מהספינה ומיקמו אותו על אי קטנטן בלב ים .
יורם , סיכם לעצמו  : מישהו ניתק אותי מהסנונית , אני סגור על הכוכב הזה , בחדר הפיקוד שעל אי קטן בלב ים . בינתיים לא נפגעתי , מערכות הקיום פועלות , אני לא יודע מה קרה לאילן , אני לא יודע מה קרה לסנונית . אני צריך ללמוד מהר את התנאים החדשים .
הוא ניגש שוב לבדוק ביסודיות את כל מה שיש בחדר הפיקוד . את כל  המערכות , את  שולחן הפיקוד , המכשירים והציוד . הבדיקה ארכה כמה שעות .
הוא גילה שהכול דומה מאד , אבל זהו שיכפול מדויק לחדר הפיקוד וזה
אינו חדר הפיקוד האמיתי . זו הייתה עבודת שיכפול מדהימה בדיוקה .
כל המכשירים והציוד  דומים , אבל, אין בהם אפילו בורג אחד .הם פועלים ומתפקדים . אבל אין בהם ברגים או ריתוכים או כל סימני חיבור . לא ניתן לפרק אותם . אבל כולם פעלו מצוין .
יורם תהה , מי הם היצורים שמסוגלים לשכפל במהירות כזו , ובדיוק כזה חדר פיקוד שלם . שיכפול כזה היה דורש חודשים רבים מהטכנאים ומהנדסי מחא"ט .
מערכות השליטה פעלו בדגם אלקטרו-אופטי . פרט למערכת הקיום שנשלטה על ידי ביו-סייבר צמחי . לא נתן היה להתקשר עם הסנונית , המערכות היו מוגבלות  ושרתו את חדר הפיקוד  המשוכפל בלבד .
השכפול לא היה מלא . ככל הנראה יש גבול ליכולת השכפול שלהם . הרהר יורם. לא היה ספק שהוא נפגש ביצורים אינטלגנטיים ברמה העולה  בהרבה על התבונה האנושית . הם כלאו אותו פה . למה? , מה קרה לאילן ?  מה קרה לסנונית , האם הם כלאו גם אותו ?
תוך שעמד , והרהר במצבו , שונתה התמונה במסך . והופיעה שוב אותה מצגת עם המון "שלום" בהמון שפות . רק שהפעם נוסף למצגת אותו קטע עם שלושת האיים פולטי הקיטור . ואותן שריקות וחרחורים שליוו את סילוני הקיטור .
הם מנסים ליצור קשר – חשב .  והם שולטים לי במסך .

——– 6 ———

… זה ברור , הרי הם אלו ששִכפֵּלוּ ובנו את חדר הפיקוד . וכל מה שקורה פה – בשליטתם .
עכשיו הם מנסים לתקשר איתי . דרך המסך, הם אומרים לי שלום . אני אגיד להם  "שלום " בחזרה , נראה אם יקלטו . והוא צעק שלום , בכל השפות שידע .
אבל, המסך לא הגיב .
— הם לא ממש מבינים אותי , אבל הם רוצים ליצור קשר . אני קורא להם "הם". ואני אפילו לא יודע איך הם נראים . אולי הם בגודל עכבישים קטנים , ואולי בגודל פילים . אולי הם דגים בים , ואולי יש להם צורה של עצים ?
התמונה במסך הלכה והחשיכה , השמש שקעה מעבר לאופק , לפי מערכת הניווט , היממה על הכוכב הזה היא בת  27 שעות ארציות .
— אני צריך לתת שם לכוכב הזה . – הרהר – יש לי הכבוד לתת שמות לכל הכוכבים במערכת גָמָא אוריוניס . בגלל הים והאיים הפסטוראליים נקרא לו כרגע
" כוכב הים " .     שוב פעם צבר עייפות . הוא נזכר שלא אכל כלום מאז שהתעורר . אם מערכות הקיום תקינות , לא תהיה בעיה להכין ארוחה .
ניגש למטבחון , הכין כמה קציצות בשר מתובלות . עם צ"יפס וכוס מיץ תפוזים לקינוח .  זה לא בדיוק דיאטטי  — חשב – אבל מערכת הקיום כבר תודיע לי כאשר אחרוג מכללי התזונה הנכונה .
הזין את היומן בכל ההתרחשויות , לפי הכרונומטר  , עברו כמעט  20 שעות מאז שהתעורר , לא פלא שהוא עייף .
— שיסלחו לי כל העכּבִישונים הקטנים ההם . וכל שאר היצורים במערכת גָמָא אוריוניס , אני הולך לישון .
הוא זחל לגומחת השינה , זמזם את השיר האחרון , מהסרט האחרון שראה ,
ונרדם .

——  7     ————

5)  מגעים ראשונים .
             הקולות הם שהעירו אותו  — צפירה , שריקה , וחִרחוּר . העיף מבט במסך . האיר הבוקר על כוכב הים . השמש , כלומר גָמָא אוריוניס , כבר זרחה . והנוף הפסטוראלי כמעט לא השתנה. האיים הירקרקים פלטו פה ושם סילוני קיטור . לכל אי הייתה צורה משלו  זכר , שהם היו מסודרים בצורה קצת אחרת. על הקיר שלידו כתב: 1) מי זה "הם"?- לחפש תיאור ותכונות, ליצור קשר.  2) "כוכב הים" – תיאור ותכונות . 3) מערכת גָמָא אוריוניס – אינפורמציה .
אחרי שכתב את  השאלות , חשב – נהפכתי לצוות מחקר של אדם אחד . "הם" מנסים להתקשר איתי דרך המסך – זה אומר שהם מוּדַעים  לחוש הראיה והשמיעה שלי . אולי להם חושים דומים? הם יודעים מה אני עושׂה אבל ככל הנראה אינם קוראי מחשבות . קשה לי לתַקשר איתם , אולי אתחיל להכיר את הכוכב שלהם , זה יעזור להבין אותם .
כמו לכל חללית מחקר/סיור הייתה בסנונית מערכת מחקר סביבתי צמודה לחדר הפיקוד . בחינת האטמוספרה של "כוכב הים" ובדיקת הים הראו נתונים די דומים לכדור הארץ . באוויר היו חמצן,  חנקן והרבה הֶליוּם .  לא נמצאו במי הים סימני חיים . לעומת זה באיים היה ריכוז עצום של פעילות אורגנית , אין ספק שהאיים שוֹרצֵי יצורים חיים ונראה ששם שכנו גם אותם יצורים שניסו לתקשר אִתו . די ברור שאין להם כוונה להרוג אותו והם מנסים להתקשר – אז אולי אנסה לצאת  מחדר הפיקוד ואבקר באיזה אי ?

הוא לקח  חליפת חלל עם מנועים לריחוף .  לבש אותה ,  ועבר לתא הלחץ , השווה לחצים ופתח את פתח היציאה . למרבה הפלא הכול עבד . מחוץ לפתח היה מדף קטן , כעין רחבה ,שממנו ניתן היה לצאת ברחיפה . יורם עמד זמן מה על הרחבה  . בודק את כל מערכות  החליפה , בדרך כלל הטֶלֶק היה חלק מהציוד  , אבל הטֶלֶק האישי שלו  נשאר בסנונית . ההרגשה הייתה טובה , הנשימה , הטמפרטורות , הכבידה . הכול היה תקין , הוא  בחן  את הסביבה .  הראוּת מהמדף הייתה טובה יותר ממה שניראה מהצוהר או מהמסך .  הים – כחול ירקרק עם גלים קטנים . לא נראו במים  דגים או יצורים אחרים .  השמים  נטולי עננים , צבעם אפור כחלחל , כעין  הפלדה  . אך היו בשמיים נקודות  בהירות , שנעו לאיטן . האם אלו לוויינים טבעיים כמו הירח , או חלליות תוצרת "כוכב הים" ? כרגע לא ברור.

• המראה מהרחבה היה רחב ומקיף , יורם התבונן באיים . סביבו היו פזורים  כ-20 איים   קרובים ורחוקים . כולם היו גבנוניים ,דמו לגבעות ירקרקות מבצבצות ממי הים . שום אי לא דמה לשני , היו קטנים וגדולים מעוגלים או מחודדים גבוהים עם מדרון תלול , ונמוכים עם שיפוע מתון , היו בעלי פסגה מחודדת והיו עם פסגה כפולה כמו אוכף . בכולם נראתה פעילות ,  הם פלטו  סילוני קיטור ממקום כלשהו במדרון הירקרק שלהם . יורם לא היה בטוח , אבל נראה לו כי שלושת האיים הקרובים , הגבירו את  פליטות הקיטור מרגע שיצא לרחבה .
  "אולי שמה – חשב – יושבים אותם עכבישוֹנים שיוצרים איתי קשר?" הוא  הבחין  שאותם  שריקות וחִרחוּרים היו בעצם הצליל של סילוני הקיטור . כל פליטת קיטור יצרה קול שהיה בו שילוב של שריקה צפצוף וחִרחוּר . היה שוני רב בין השריקות . האם זו צורה של שׂיחה שהם משׂוחחים ביניהם ?

  —–  8      ——

  הפעם היה  ברור לו שהם משנים את מקומם לאט לאט . הוא החליט לשׂרטט מפה ולנהל מעקב אחרי תנועתם של האיים . הם היו שונים זה מזה והיה קל לעקוב אחר תנועתם .

• הגיע הזמן להתנתק מהחללית . בליבו עדיין כינה אותה בשם סנונית למרות שידע כי זהו רק שיכפול של קטע ממנה. – יורם התקרב לקצה הרחבה כשהוא בודק פעם נוספת את מצב סילוני הרחיפה , הוא איזֵן את ידיות ההיגוי , עוד חצי צעד קדימה ופתאום נחבט במין מחסום שקוף , כמו קיר של זכוכית . " שִיט " –  פלט , מה קורה פה? בדק מסביב וגילה שהרחבה כולה סגורה במחסום אנרגיה שקוף שמנע ממנו לצאת . עצם קיומו של מחסום כזה לא היה הפתעה . הסנונית כולה הייתה מוקפת בסוג כזה של הגנה . אבל הקיר הזה לא היה חלק ממערכת ההגנה של הסנונית . זה היה מחסום תוצרת "כוכב הים" .
• גל אכזבה הלם בו . "הם ממש כַּלאוּ אותי – חשב – עכבישים מחורבנים , הם בטח מסתכלים עלי עכשיו , רוצים לדעת איך אני מגיב ",יורם פשט ידיים לצדדים, רקע ברגליו וצעק כשפניו לכיוון האיים . " יא , חארות מטומטמים , איך אתם מעיזים לכלוא אותי ?  מה , אני חית מחמד שלכם ?   יא זְבַלִים ! חכו אני עוד אכניס לכם !" . הם בטח לא הבינו את המילים, אבל קלטו את התגובה .
  אחרי שנרגע , המשיך לבדוק את מחסום האנרגיה . זה היה מחסום חזק ומאסיבי שום חומר מוצק או נוזל לא ניתן להעביר דרכו . רק גזים עברו במידה מסוימת .  הביט שוב באיים:   פליטות קיטור , שריקות וצִפצוּפים . יורם הסתובב וחזר לחדר הפיקוד .   מה עכשיו ? פשט את חליפת הרחיפה , קיפל הכול והכניס למקום , כשהוא עדיין נסער ומאוכזב .
  באופן אקראי הציץ במסך: שלושת האיים פלטו סילוני קיטור , הסילונים הסתלסלו מעליהם , חגו , כאילו היו בעלי רצון משלהם , השתלבו זה בזה ויצרו צורה מורכבת ויפהפיה דמוית פרח   ששוליו מוזהבים זוהרים . זה היה מראה מדהים ביופיו . יורם התבונן מוקסם בפרח שנמוג אט  , אט . גם כעסו נמוג .    "מנסים לפייס אותי " – חשב – אט אט גם כעסו נמוג .
  צריך להתרגל למצב , מה נשאר לעשות?
  –  צריך לקבוע איתם כללים ודפוסים לתִקשורת . שהם יבינו אותי ואני אבין אותם . אולי אתחיל מזה שאתן שמות לאיים כך אוכל לברר אם הם באמת זזים או רק נדמה לי.   נתחיל משלושת האיים הקרובים .   ה י מ נ י , מעוגל לא גבוה במיוחד ולא סימטרי ,הפסגה שלו    מוטה שׂמאלה , סילוני הקיטור יוצאים מהמִדרון הימני . צבעו  ירוק כהה בבסיס וירוק בהיר בפסגה . הוא הִרבה לשרוק . נקרא לו השַרקָן , או בקיצור  "רוּקוּ" .  ה א מ צ ע י ,הגבוה והגדול משלושתם ,  כמעט סימטרי ובעל פסגה מחודדת . צבעו  ירוק כהה, חוץ  מכתם ירוק צהבהב קרוב לבסיס . הוא פלט קיטור לעיתים רחוקות מהפסגה והיה פחות פטפטן מאחרים   לפעמים  השריקה שלו הייתה נקטעת . היא נשמעה כמו –  סוֹהוֹק – נקרא לו בקיצור  "סוֹ" .  ה שׂ מ א ל י  , רחב  מגושם , בצורת טרַפֵּז , בעל פסגה כפולה דמוית אוכף כשהפסגה הימנית גבוהה במקצת מהשׂמאלית . צבעיו –  פסי רוחב ירקרקים , לסרוגין , ירוק זית כהה וירוק חסה בהיר. הוא פלט קיטור מהפסגה הימנית ולפעמים מהמדרון , תמיד היו אלה שריקות חזקות וארוכות . לאוזני יורם זה נשמע כמו –  רִי הוּצוֹ-  נקרא לו בקיצור  "רִי" .

  —–   9    —————

  תוך שחשב איך לאפיין אותם ולתת להם שמות , הפעיל את הסורק שמִיפָּה את כל האיים סביבו . אני לא חייב לתת שמות לכולם , אפשר למַספֵּר אותם,     שמות אתן רק לחשובים והבולטים שביניהם . מחר אבדוק כמה ואיך הם זזים . חוץ מזה צריך לאסוף נתונים נוספים על  "כוכב הים" , לבדוק מה קבוע ומה משתנה , האם יש מחזוריות בשינויים .   צריך לבדוק בספריית החללית מה ידוע על גָמָא אוריוניס .

יורם הֵזין את יומן הספינה בכל מה שעבר עליו עד עכשיו ופתח את הספרייה .

   6  )  המחול

הםִפרייה הייתה עצומה , אך על גָמָא אוריוניס לא היה הרבה חומר , מעט מאד מסעות מחקר התקרבו לאזור הזה . שתי חלליות שעברו בקרבת  גָמָא אוריוניס פשוט נעלמו והקשר איתן נותק .  זה לא ייחודי לאזור הזה , חלליות סיור/מחקר אבדו בכל רחבי הגלקסיה . כל אסטרונאוט של ספינת סיור ידע כי ברגע  שיתרחק יותר מעשׂרים שנות אור ממערכת השמש סוֹל –  יִמַצֵא בחלל לא ידוע – סיכויו להיפגע או פשוט להעלם , הולכים וגדלים . "בֶּלַאטְרִיקְס" , הלא הוא גָמָא אוריוניס, מוּפָּה ככוכב כחול גדול , הסטטיסטיקה אמרה כי יש סיכוי שינועו סביבו  7-8 כוכבי לכת . בחינת הקרינה שפלט לא רמזה  על ציביליזציה . הוא היה עוד כוכב שכדאי לבדוק עם התרחבות המחקר.  הרישום היחידי שבו הוזכר  , היה מלפני חמישים שנה . לַהַק של שמונה חלליות שהיה בסביבות קַַאסטוֹֹר כמעט נמחצו על ידי אסטרואיד מהיר שהופיע פתאום . סַיירת עם תותח לייזר ריסקה אותו לפני שגרם נזק . הכיוון שממנו בא , היה באופן כללי גָמָא אוריוניס . זה כל מה שהופיע בספריה .

תוך כדי שיטוט בספריה הגיע יורם אל תוכנית הלימודים שלו. כאסטרונאוט צעיר התחיל את לימודיו על אוּרַנוּס , אחר כך עבר השלמה על פְּלוּטוֹ . בתוכנית היה פרק שלם שעסק בהתמודדות עם מצבי מצוקה . היה שם  מִגוָון עצום של תרחישים שונים ומשונים , אבל מה שלכד את תשׂומת ליבו היה הפרק שעסק במָחוֹל . השם הרשמי של הפרק היה אחר לגמרי , אבל במעונות ,  קראו לו – המחול .   עם מוזיקה מֶֶרקוּריָאנית ברקע ,  היו מבצעים רצף של תנועות , מעין תערובת של טאי-צ'י , ריקוד חסידי ורקיעות פלאמֶנקו . יורם זכר, כי אז,  במהלך הלימודים  , הוא,  וכל שאר הצוערים התייחסו למחול כאל עוד נושׂא חובה , לא כל כך מלהיב אבל הכרחי . מאז סיום הלימודים מעולם לא חזר אל המחול . הפעם  כשסרק את הספרייה נתקל באוסף של מוזיקה מֶרקוּריָאנית . הוא הפעיל את מערכת השֶמַע והמוזיקה המוזרה חִלחלה לתוכו . מבלי להרגיש , מצא את עצמו מבצע את המחול , לאחר שנים רבות  שבעצם שכח על קיומו , איך שהוא , הפעם זה התאים .
הוא לא זכר כמה זמן הקדיש למחול , אבל לאחר שסיים החליט להכניס את המחול באופן קבוע לסדר היום שלו . "מעניין – חשב –  מה העכבישונים שם בשלושת האיים , חושבים עלי  עכשיו?
טוב , יש להם בעיה .  גם לי יש בעיה , איך אני יוצר אתם תקשורת קבועה?  "
כאילו קראו את מחשבותיו , הופיע על המסך אותו "רצף השלום" , כפי שכינה אותו יורם כשבסופו מופיעים שלושת האיים .

——-      10     ———

יורם  חיכה עד  שהרצף הגיע לסופו . ואז הכריז בקול רם :
" שלום רוּקוּ , סוֹ , רִי , כאן יורם מהסנונית יום טוב לכולם !" את דבריו ליווה בתנועות ידיים  ומחוות גוף , שלפי הבנתו נתנו חיזוק לדבריו . יורם חיפש במאגר תמונה שלו , הקרין אותה על המסך , הצביע על עצמו ,הצביע על התמונה במסך וקרא- כשהוא מצביע לסרוגין על עצמו ועל התמונה במסך : " יורם , יורם , יורם … " .  אחר כך החליף את התמונה  והקרין תמונה   של אילן . הוא הצביע על המסך וקרא : " אילן , אילן , אילן …"

החליף את התמונה והקרין  תמונה של הסנונית וקרא : " סנונית , סנונית , סנונית …" .   אם הם לא סתומים לגמרי , -חשב- הם בטח קלטו משהו . חוץ מזה עצם ההקרנה של רצף השלום מראה שהם כבר נתקלו  בציביליזציה אנושית ."
הוא חיכה קצת ואז הופיע על המסך תמונת שלושת האיים , מעליהם   הסתלסלו תימרות קיטור במעגל מושלם . ובמקביל נשמעו צפירות . הראשון סוֹהוֹק –המרכזי, אחריו צפר רִִִי השמאלי , ולבסוף רוּקוּ השמיע את קולו . יורם הציץ בצוהר ואכן גם דרך הצוהר נראו שלושת האיים ומעליהם ענן בצורת עיגול מושלם . הענן נמוג לאיטו ויורם חזר למערכת הפיקוד . "שעור ראשון עבר בהצלחה , חשב- זה מספיק ליום אחד , צריך לחשוב איך אני מתקדם , וצריך לברר מאיפה הידע שלהם על הציביליזציה שלנו ".
השמש כבר נטתה לשקוע ,האור בחוץ הלך וגווע , יורם הכין לעצמו ארוחת ערב . הוא סיכם לעצמו שעליו לפעול במקביל , ללמֵד אותם את שׂפתו וללמוד מהם את שׂפתם . אבל , שלא ירגישו כי הוא צובר עליהם הרבה אינפורמציה . כשגמר לאכול הזין את יומן הספינה באירועים האחרונים והרהר במצבו . מה שלום אילן? חשב- האם גם הוא שבוי על אי  אחר? או שהוא עדיין בסנונית . ומה שלום משלחת המחקר בסיריוס? הוא חש געגועים עזים.
"הייתי שׂמח לו היה כאן מישהו נוסף מהצוות , – חשב – …. אבל בעצם עדיף שהם לא יהיו תחת שליטתם של העכבישים השרקנים האלה ".
נכנס לגומחת השינה ונרדם .

כשהקיץ  למחרת כבר חדר אורה של השמש ,  מהצוהר והאיר את כל הקיר  המערבי וחלק משולחן הפיקוד ." אני אהיה כאן הרבה זמן – חשב- צריך להיכנס לשִגרָה. "   הוא הציץ דרך הצוהר , שלושת האיים נשארו במקומם , לא נראה שום שינוי ממשי בנוף   יורם עמד מול המסך והפעיל אותו . תמונת שלושת האיים נשקפה שם . ואז, בדיוק כמו אתמול   הוקרן עליו רצף השלום . הוא חיכה עד סוף הרצף וחזר על ההכרזה : " שלום רוּקוּ , סוֹ , רִי . כאן יורם מהסנונית , יום טוב לכולם !" . שלושת האיים הגיבו בשריקות וחִרחורים כשסילוני  קיטור נפלטים מהם . "אין ספק – חשב- השריקות הצפצופים וסילוני הקיטור ,הם צורת תקשורת, כך הם מדברים אתו וכך הם מדברים בינם לבין עצמם . צריך למצוא את החוקיות וההיגיון בשׂפה הזו. "

————         11       —————–

יורם הציץ בסורק , ומצא שהאיים אכן זזים ממקומם , חלק זזים מהר וחלק לאט , כיוון התנועה לא היה אחיד . נשמר רק כלל אחד , הם אף פעם לא התקרבו יותר מדי אחד לשני . ממש כמו ספינות המשייטות בים ושומרות על מרחק בטוח האחת מהשנייה . אלה בהחלט לא איים רגילים- חשב- יכול להיות שגם האי שאני נמצא עליו עם חדר הפיקוד המשוכפל , גם הוא לא אי רגיל . הוא פנה לסורק האסטרונומי כדי לקבל נתונים על מערכת הכוכבים של גָמָא אוריוניס ." הייתי צריך לעשׂות את זה מזמן – חשב –   וכל פעם זה נדחה בגלל אירועים יותר דחופים ".    למערכת גמא אוריוניס היו שמונה כוכבי לכת . הכוכב שעליו נחת , היה הרביעי במרחקו מהשמש . לחמישה מהם היו ירחים , ואת כולם הקיפו שברי סלעים ואסטרואידים . על שלושה היו סימני חיים . יורם התרכז בכוכב שעליו נמצא , ההקפה השנתית שלו הייתה שווה ל-ארבע וחצי שנות ארץ ,פניו היו מכוסים באוקיאנוס אחד רצוף , רק בקטבים הייתה יבשה . האוקיאנוס היה ממוזג ומבוקר , לא היו בו רוחות חזקות ולא סערות וכמובן ללא גלים גדולים .לכוכב לא היה ירח ולכן לא הייתה בו תופעת גאות ושפל . טמפרטורת המים הייתה כמעט אחידה , רק קרוב לקטבים היה יותר קר. יורם החליט לקרוא ליצורים הגדולים והשַרקָנים האלה "  ש וּ זָ רִ י ם " ולשנות את שם הכוכב     ל "אֶרֶץ השוּזָרִים " .
לכל אחד מכוכבי הלכת היה מסלול וזמן הקפה משלו , היו עוד שני כוכבים שמצא בהם סימני חיים. אבל הם היו יותר רחוקים . התברר כי בערך כל  500 שנה נוצר מצב שכל שלושת הכוכבים נושׂאי החיים נמצאים בקו אחד עם השמש .
סביב הכוכב נעו אסטרואידים רבים . כולם נעו באותו כיוון בצורה מסודרת , לא היה ספק שהשוּזָרִים שולטים בהם . הוא בדק אותם אחד ,אחד ,בעזרת הטלסקופ וגילה לשׂמחתו שאחד מהם הוא הסנונית . אולי אילן שם? -חשב- אסור לי להתעכב יותר מדי זמן על הסנונית שלא ירגישו שגיליתי אותה . אני אבחן אותה מדי פעם  באקראי , נראה אם אמצא שם חיים .

7)   יומן      

למעשה מאותו היום נכנסו חייו של יורם לשגרה מסוימת . יומן הספינה מספר מה עבר עליו: יום שלישי על הכוכב :היום יום שלישי לשביה על ידי השוזרים . אני מתחיל לחשוב יותר ויותר שהאיים הם יצורים חיים והם בעצם השוֹבִים שלי . יש להם התנהגות אינדיבידואלית ואִפיוּנִים   ייחודיים  . הם ללא ספק ברמת התפתחות גבוהה משלנו , בני האדם , והם מנסים לחקור   אותי כנציג  ציביליזציה זרה ורחוקה. אני נמצא בתנאי שבי משופרים , אין להם שום כוונה  להרוג אותי , להפך הם ישתדלו להחזיק אותי חי ככל שניתן , כדי שיוכלו לחקור אותי . אם אמות,  אמות מזִקנה , ממש כמו דובֵּי הפנדה  בגני החיות שלנו . המדיניות שלי , לשתף איתם פעולה , זאת אומרת , ללמד אותם את התרבות שלנו , ללמד את השׂפה , הכתיבה והקריאה . תוך כדי כך  ללמוד עליהם מה שיותר .

מסקנות ראשונות : יש להם יכולת שיכפול מדהימה, אבל גם ליכולת הזו יש מִגבַּלוֹת . הם אינם עוסקים בשיבוט, למרות שאצלנו יש טכנולוגיות שיבוט מתקדמות . מעניין איך הם מתרבים
ומה מחזור החיים שלהם ?  הם אינם קוראי מחשבות, אבל הם בהחלט לומדים את שׂפת הגוף שלי .

אני אספק להם אינפורמציה, אשתדל לא למסור להם את הכול . גם את היומן הזה צריך להצפִּין, כך שלא יהיה נגיש להם באופן מיידי .  היום לימדתי אותם  שמות עצמים נוספים . ממש  כמו שמלמדים ילד קטן שמתחיל לדבר . לאט ,לאט ,אלַמד אותם גם שמות של פעולות, ואראה להם את הקשר בין דיבור לכתיבה .    בינתיים אני גם בודק אותם,  הקלטתי את השׂיחות  שלהם ואני מנסה , בעזרת מפענח, למצוא את ההיגיון   והדקדוק הפנימי  שלהם .

יום שישי על הכוכב . לימדתי אותם , או לפחות ניסיתי ללמד אותם , כבר מאה שמות של כל מיני עצמים . הוספתי  שמות של שתים עשׂרה פעולות . הלימוד נעשׂה כשאני משלב בין הכרזה בקול , הדגמה וכתיבה על הלוח , של  כל דבר שאני עושׂה . אני לא בטוח שהם קלטו , ההִיגָיון שלהם עובד  אחרת . כנראה שמאותה סיבה אני לא מצליח לפענח את הדיבור שלהם . אולי כדאי שאחַפשׂ בספריה  מבנה ודקדוק של שׂפות נכחדות במערכת השמש , אולי משהו מכל זה יתאים להגיון של השוזָרים.  מערכות הקיום שלי פועלות מצוין , האוכל ממש טעים , הם הצליחו לשפר את הביו-סייבר . עליתי במשקל ואני חייב לעשׂות פעילות גופנית .

יום תשיעי על הכוכב . מצאתי בספריה שׂפה תיאורטית שפותחה על ידי מדען באוּרַנוּס . הוא ביסס  את השׂפה שיצר , על מחקר שעשׂה בשׂפתו של שבט קדום , השׂפה אינה מפרידה בין עצמים  לפעולות , והיא מתארת יותר מצבים ויחסי גומלין בין עצם לסביבתו הקרובה . זה כמובן יוצר שׂפה מורכבת מאד עם עשׂרות אלפי אפשרויות או מצבים . ממש כמו שכתב הסימנים הסיני יותר מורכב מכתב האותיות הפונטי. צריך לבדוק אם המבנה הזה מתאים לשׂפת השוּזָרים .

יצאתי היום אל הרחבה שמעבר לדלת היציאה , שם יש מראה  מקיף  על כל הסביבה . מאחורי השלישייה רוּקוּ , סוֹ , רִי  – יש אי רביעי שנראה כמקשר בינם לבין כל שאר השוּזָרים . הוא "מדבר" המון , נראה שהוא מקבל ומוסר שׂיחות באופן דו- סיטרי . הצצתי בשמים האפורים וראיתי את הלוויינים חולפים , אחד מהם הוא הסנונית . נזכרתי שהם השאירו פה את הטֶלֶק של   אילן, כנראה הטֶלֶק שלי נשאר בסנונית . יש דרך לבצע איתור וחיפושׂ בעזרת תקשורת בין מחשבים. מחר אעשה את זה , בעזרת הטלק של אילן שנמצא אצלי , אבצע חיפושׂ אקראי , כך שלא  יבחינו מה אני מחפשׂ . יש לי הקוד של הטלק שלי והוא ישמע לי , גם בהפעלה מרחוק . כלפי השוזרים אני צריך להציג התנהגות שגרתית , שיקבלו את הרושם כי השלמתי עם השִבְיָה .
אני ממשיך ללמד אותם שמות עצמים ושמות פעולות . לפי תגובותיהם נראה שהם מבינים שאני מנסה לתַקשר אתם , אבל אינם מבינים מה אני אומר . הם לא בדיוק מבינים אותי ואני לא בדיוק מבין אותם . על כל פנים , אחרי כל שעור הם עונים בתימרות קיטור וצִפצוּפים .

יום חמש עשׂרה על הכוכב . יש התקדמות! השׂפה שלהם די דומה לשׂפה שהמציא המדען מאוּרַנוּס. כל ביטוי שלהם הוא שילוב בין פליטת קיטור בצורה מסוימת ושריקה בעלת צליל מסוים . יש אלפי ואפילו עשׂרות אלפי אפשרויות  ושילובים , כל שילוב הוא ביטוי בפני עצמו .

הרי שמדובר בשׂפה מאד מורכבת . מזל שיש לי מעבד נתונים ויזואלי, זה יעזור לי לפצח את השׂפה שלהם.. זה גם מחייב אותי לשנות את צורת הלימוד שאני מלמד אותם . במקום ללמד אותם מילים בודדות , שלא אומרות להם כלום . אני אלַמֵד ואדגים פסוקים שלמים . למשל " יורם יושב ואוכל" , או " יורם מסתכל מהצוהר החוצה " , או " יורם מתעמל " . נראה לי שזה יתאים יותר להגיון שלהם .           הפעלתי את הטֶלֶק של אילן ויצרתי קשר עם הטֶלֶק שלי , הוא באמת בסנונית שנעה באופן אוטומטי . אילן נמצא בסנונית , הוא חי אבל מחוסר הכרה . יותר מזה לא העזתי לברר , אסור שיבחינו במה אני מתעניין . כל בדיקה כזו צריכה להיות חלק קטן מפעילות שגרתית .                                                                                יום עשׂרים . מה ששערתי מקודם קבל אישור , אחרי מעקב יום יומי מצאתי . שכל אי הוא יצור חי  בפני עצמו . האיים הם השוּזָרים עצמם . כל אי הוא ישות אורגנית עצמאית , עם אופי ואישיות ייחודית . כלומר, אין בכלל עכבישים או יצורים תבוניים אחרים . רק האיים קיימים כאן כיצורים   תבוניים , והם ממלאים את כל הכוכב . חוץ מהם לא הבחנתי עד עכשיו בשום יצור חי אחר . מעניין , איזה תהליכים אבולוציוניים ואיזו סביבה הביאו להתפתחות כזו .   חוץ מ"ארץ השוּזָרִים"   יש במערכת גמא אוריוניס  עוד שני כוכבים נושׂאי חיים  . אין לי ספק ,  שיש קשר בין הכוכבים . למעשׂה אני בטוח שהשוזָרים שולטים בכל מה שקורה במערכת גָמָא אוֹריוֹנִיס . ובכלל יצורים אינטליגנטיים כמוהם בוודאי פיתחו איזה שהוא סוג של תרבות . מעניין אם  על שני הכוכבים האחרים ( שקראתי להם "חיים 2 " ו- "חיים 3" ) , יש יצורים חיים נוספים , או שגם שם יש רק שוזרים .
יום שלושים:       אני חי בשגרה מסוימת . הצוהר פתוח כל הזמן , עם זריחת השמש אני קם , בודק את כל המכשירים וההקלטות מהלילה האחרון , ארוחת בוקר ואחר כך התעמלות על הרחבה , תכנון של הפעילות היומית , ואחרי זה מחול . כל יום אני מלמד את השוּזָרים חמישה פסוקים פשוטים שכוללים עצם ופעולה . עדיין לא הכנסתי לתוכנית הלימודים שלהם מושׂגים מורכבים כמו זמן עבר,זמן עתיד ורגשות . צריך לחשוב איך אני מסביר להם את זה , ואיך אדע אם הבינו?   התקדמתי קצת בהבנת השׂפה שלהם . אם כי נדמה לי כי לכל אִי  יש    "סגנון דיבור"  ייחודי . מה שכמובן מקשה על הבנת השׂפה . חוץ מזה אני עושה "מחקרים סביבתיים" , כלומר אוסף מידע על כל דבר שזז וכל דבר שעובר שינוי , קבוע או מחזורי . יש פה המון אינפורמציה שבדרך כלל דורשת  צוות של חמישה אנשים שמחלקים ביניהם את העבודה ומנתחים את מה שמתקבל . אני צריך לעשׂות הכול בעצמי , כמובן שזה מחייב קביעה של סדרי עדיפויות . מה חשוב ומה פחות . אני מקווה מאד שלא פִספַסתי אינפורמציה חשובה , מתוך שיקולים מוּטעים .    לפנות ערב אני יוצא שוב אל הרחבה ,  גורר לשם את אחד ממושבי הפיקוד הניידים . תוך כדי עיון בחומר שהצטבר אני סוקר מה קורה מסביב . איזה איים החליפו מקום , איזה מדברים ואיזה שותקים מי מדבר עם מי . מעיף מבט על האוקיינוס מסביב  ומה קורה בשמים .    כשמתחיל להחשיך אני עושׂה עוד התעמלות  עם מקסימום שׂרֵפת קלוריות . חוזר פנימה , ארוחת ערב , מעדכן את היומן , שולף סרט מהספרייה והולך לישון .

יום ארבעים:     הסקרנות שלי לגבי אילן והסנונית – עצומה . אבל אני לא מרשה לעצמי להיכנס למערכות הבקרה של הסנונית לעיתים קרובות . אלא רק באקראי ובמינון נמוך . ידוע לי כרגע שהשוזרים הכניסו את הסנונית למסלול גבוה מעל לכוכב.  והיא נמצאת באופן קבוע מעלינו , כלומר היא במסלול גֶֶאוֹסטַאטי . כל המערכות נמצאות במצב  "אוטומטי-המתן"  מערכת הניווט    נשלטת על ידם . אילן חי ובריא אבל מחוסר הכרה , איני יודע מה גרם לחוסר ההכרה , האם זה נגרם בגלל ההשתלטות האלימה של השוזרים?   או שהם הרדימו אותו  בצורה מכוּוֶנת ?
בכל מקרה , הוא נמצא על מושב הפיקוד  שהפך על ידי מערכת הקיום לתא החייאה.  קראתי את   הנתונים הגופניים שלו . אילו הייתי על הסנונית , נראה לי שהייתי יכול להעיר אותו תוך חצי שעה,  ללא שום נזק . יש לי אפשרות להפעיל את מערכות הקיום ממרחק בעזרת הטֶלֶק . אבל אני לא מעיז להפעיל שום מערכת , כדי שהשוּזָרים לא יבחינו . לכן מה שאני עושׂה מצטמצם לקריאת נתונים וצבירת מידע על הסנונית בכלל,  ועל אילן בפרט .
התחלתי להבין חלק משׂפת השוּזָרים , אין להם מילים בודדות אלא ביטויים שלמים או פסוקים שלמים . בתחילת השׂיחה הם מציגים את עצמם ואת מצבם או הרגשתם , אחר כך הם פונים לאי  אחר ומבקשים רשות להתחיל בשׂיחה , ואז מתחילה השׂיחה . קשה לי להבין את תוכן השׂיחות ,  כנראה בגלל שהאיים כלומר השוזרים מכירים אחד את השני המון זמן . הם משׂוחחים אחד עם השני תוך הסתמכות על שׂיחות קודמות וזיכרונות רחוקים שכמובן אין לי שום חלק בהם.  כל שׂיחה ביניהם היא בעצם המשך של שׂיחות קודמות שצבורות איפה שהוא בזיכרון האישי של כל אחד .
    יום חמישים:       למרות הקשיים שלי בהבנת השׂפה שלהם , נראה לי שהשוזרים הצליחו לקלוט חלק   מהשׂפה שלנו . באמצע ארוחת בוקר ,  שמעתי פתאום דיבור מהמערכת   "יורם יושב ואוכל ארוחת בוקר"   . על המסך הופיע במקביל אותו הפסוק . הפסקתי את הארוחה , חייכתי אל מול המסך , ציירתי עיגול גדול על הלוח וחזרתי לאכול . אני צריך לחשוב על צורה פחות מסוּרבֶּלֶת של אישור   והסכמה . אולי מילה בשילוב תנועת יד ברורה .
אחרי האוכל יצאתי אל הרחבה . מסיבה לא ברורה , בחוץ היה קריר . חום האוויר ירד בחמש מעלות וחום האוקיאנוס ירד בשלוש מעלות . לא היו רוחות ולא עננים , גם מספר האיים קַטֵן . בדקתי את תנועתם של השוזָרים המתרחקים , חלקם נע לכיוון הקוטב הדרומי וחלקם נעו לקוטב   הצפוני . לפי שעון הספינה התברר כי היממה של "ארץ השוזָרים" התקצרה ב-18 דקות . כלומר מהירות סיבוב הכוכב על צירו – גדלה . ברור לי שהשוזרים אחראים לכל השינויים האלה . זה מראה שהשליטה שלהם בכוכב חזקה יותר מהשליטה שלנו ,בני האדם, בכוכבים של מערכת השמש סוֹל . משהו עומד להתרחש ואני חייב לעקוב .

לידי נשארו שלושת המלווים שלי , רוּקוּ  , סוֹ , רִי ,פחות או יותר באותו המקום . מאחוריהם היה  האי המקשר , אבל זה לא היה המקשר הקודם – מספר 22 , אלא מספר 16 . לפי המעקב שלי , מספר 22 הצטרף לנודדים לקוטב הדרומי . חוץ מארבעת השוזרים האלה ראיתי בסביבה הקרובה  רק עוד שניים שנעו במעגלים גדולים מסביב .

אתמול , כשעברתי על רשימת הציוד , גליתי  פתאום שיש לי בחדר הפיקוד אולטרה-סאונד-טלסקופי . זהו מכשיר מדגם די חדש שהכניסו אותו לרשימת הציוד של חלליות מחקר . המכשיר מאפשר בדיקות אולטרה-סאונד ברמה מיקרוסקופית על מטרות, עד מרחק של 25 ק"מ . זכרתי שהורדנו אחד כזה לצוות המחקר סִיריוּס , אבל שכחתי שנשאר עוד אחד בחדר הפיקוד של הסנונית . למדתי על המכשיר והפעלתו  בקורס  באוּרָנוּס , אבל מכיוון שבחרתי מסלול של  הטסת חלליות ולא מסלול מחקר טהור , חשבתי שלעולם לא  אצטרך להפעיל אותו …      מה יהיה אם אפעיל את המכשיר על השוזָרים ?   הם בטח ירגישו , השאלה – איך הם יגיבו ? הַחֵל ממחר אציג בפניהם את המכשיר ואדגים איך הוא עובד . בהתחלה בדיקות בתוך הספינה על מערכת הביו-סיבר , אחר כך אצא אִתו לרחבה ואבדוק את הבסיס שעליו ממוקם חדר הפיקוד , לאט, לאט  אגיע גם אליהם.    אם הם יתנגדו – אפסיק .

יום שישים:      עברו עשׂרה ימים מאז שאני מפעיל את האולטרה-סאונד . לפני יומיים כיוונתי אותו על האי המקשר – מספר 16 – הם לא הגיבו , לא איכפת להם . סרקתי את החלק העליון של האי, יש שם פעילות עצומה . זה המבנה האורגני הכי מורכב שאני מכיר , יש בו קטעים שמזכירים את המוח האנושי , רק שהם גדולים מאד והם מחוברים ביניהם בכבלי תקשורת עבים . לא רחוק משם    ישנו האזור שמפקח על התקשורת החיצונית , על פליטת הקיטור השריקות והצִפצוּפים . הבדיקה   הזו אישרה לי באופן סופי כי כל אי הוא יצור חי , כלומר יֵשוּת עצמאית ענקית שמספק לעצמו את כל צרכי החיים . מקורות המזון שלהם באים מהאוקיאנוס שמכיל את כל היסודות הנחוּצים , חום ואנרגיה באים מהשמש העצומה שלהם . יצור כזה לא נולד ונוצר ביום אחד , כנראה יש להם מחזור חיים ארוך מאד , מאות ואלפי שנים . היצורים האלה הם כמו מעבדה ביו – כימית   הכי משוכללת שיֵש.   הם בעצם מסוגלים לייצר או לשכפל כל חומר וכל דבר שרק קיָים.     זה מסביר לי איך הצליחו לשכפל בצורה כל כך מדויקת את חדר הפיקוד של הסנונית . יצור כזה  יכול ליצר אנרגיה ממוקדת בכמות עצומה . זה , כנראה מה שמאפשר להם לשלוט ולפקח על כל מה שקורה בכוכב .
באופן מפתיע , או אולי לא , לא מצאתי בשום מקום מכשירים או מכונות  כלשהם . לשוזָרים אין צורך במכשירים , גופם הענקי מספק להם את כל האנרגיה וכל הצרכים שלהם . התגלית הזו אִכזבָה  אותי , קיוויתי למצוא באיזה שהוא מקום ספריה או מוזיאון שיאכסן חלק מהזיכרון או ההיסטוריה או התרבות שלהם , כמו שמקובל אצלנו . אבל ככל הנראה אין להם שום דבר כזה . כל הידע והזיכרון שלהם אגור בגופם הענקי , לא יודע איך אוּכַל לחדור לתוכו.       באופן זהיר חזרתי לבדוק מה קורה בסנונית . אין שם שינויים , כל המערכות מתפקדות , מערכות הקיום פועלות כְּסִדרָן , השוזָרים שולטים רק  במערכת הניווט . הם לא מתערבים בפעילות של המערכות האחרות . מערכות הביו – סייבר החכמות , עצמאיות ושולטות כל אחת בתחומה . יש לה מסלול קבוע , יחד עם שאר הלוויינים , היא מקיפה את הכוכב באותו הזמן שהכוכב נע סביב  צירו .  כדאי שאבדוק מה קורה בלוויינים אחרים , נעשה את זה לאט , לאט .

יום שבעים:     אני ממשיך לסרוק , בעזרת האולטרה-סאונד את גופו העצום של מספר 16 . לא התרשמתי שזה משנה לו , הוא בכלל לא מגיב . אני מחפשׂ את אזור הזיכרון ואזור התקשורת .  הניסיונות שלי להבין את שׂפת השוזרים – נכשלו . חוץ מהבנת התבנית הכוללת של השׂפה , לא הצלחתי לפצח אפילו סימן אחד . זה נובע כנראה מהגיווּן העצום של סימנים וצורות בשׂפה שלהם, שעולה בהרבה על השׂפה שלנו . הם לעומת זה מבינים כבר ארבעים פסוקים שונים שלי . אם כי גם  הלימוד שלהם די איטי , כי  עדיין לא קלטו שכל פסוק מורכב ממילים שחוזרות על עצמן .
במסגרת   לימודי הסביבה, בדקתי כמה לוויינים שנמצאים קרוב לסנונית . ראשית התברר לי שאף אחד מהם אינו טבעי , כולם נוצרו בהשפעת השוזָרים . אני מתחיל לחשוב כי מה שחיפשׂתי על פני  הכוכב נמצא בעצם בשמיים של ארץ השוזָרים . ככל הנראה השמיים , או החלל הקרוב לכוכב השוזָרים , משמשים מעין חצר אחורית שם הם מאחסנים את כל הדברים שלא נחוצים להם על פני הכוכב .  צריך לבדוק את הלוויינים האלה אחד אחד , כמו שאני בוחן את הסנונית , אולי אמצא  שם דברים מעניינים .
הבוקר התקדמתי בהבנת שׂפת השוזרים . סרקתי עשׂרות קטעי שׂיחות שנמצאים אצלי במחשב , בדקתי את קטע הפתיחה שהוא מעֵין "שלום, מה נשמע" בתחילת השׂיחה , ונמשך בערך חצי דקה . ויש בו 124 מרכיבים שונים . אף אחד מהשוזרים אינו מתחיל את השׂיחה בדיוק אותו דבר , זה גם משתנה מבוקר לערב , ויש עוד הבדלים שאינם מובנים לי . האמת , כדי לפצח את השׂפה שלהם צריך חוקר שׂפות שיעסוק כל היום רק בזה , ואני חייב לעשׂות דברים נוספים . זה , מה יש .

יום שמונים:       השוזרים כבר מבינים  חמישים פסוקים שונים שקשורים לפעילות הרגילה שלי .כל פעם שאני עושׂה משהו שהם יודעים איך לכנות אותו – הם משמיעים לי את הפסוק  וגם כותבים אותו על המסך – ממש כמו שלימדתי אותם . כדי לאשר להם שהבינו נכון  אני מנפנף ביד  ימין וקורא   "אוֹלָה"  .  הם בתגובה , וכנראה בהנאה גמורה מפריחים באוויר כמה עשׂרות טבעות קיטור . כל הפסוקים שלימדתי אותם הם פעולות בזמן הווֶה , אני צריך ללמד אותם זמן עבר ועתיד . חשבתי לצלם את עצמי עושׂה פעולה שהם כבר מכירים , ולמחרת להקרין להם את מה שעַשׂיתי ,    כדי שיבינו שאני מתייחס לזמן עבר .   נראה אם יקלטו .
בדקתי באולטרה סאונד את הבסיס שעליו ממוקם חדר הפיקוד שלי . התברר לי שהוא מעין שוּזָר  פרימיטיבי , יש לו רק החלק ששקוע במים ללא החלק העליון . יש לו כלפי מטה חיישנים רבים ששקועים כמו שורשים בתוך מי האוקיאנוס . בעזרתם הוא שולח ומקבל מְסָרים מהאיים הקרובים . עוד דבר מעניין גיליתי , בלילה הפעילות שלו פוחתת , הוא פשוט הולך לישון . בעצם התברר לי  שכל השוזרים נרדמים בלילה . הם מפסיקים לדבר , הפעילות הכללית שלהם יורדת , הם , כנראה ,        ממש ישנים .    טוב לדעת .

יום תשעים:     החלטתי להעביר חלק מפעילות  "חקר הסביבה" ללילה . כשהשוזרים ישנים , ככל  הנראה גם המעקב עלי מופחת .   היות ואין להם מִכשוּר שפועל כל הזמן , אז אולי בלילה הפיקוח   עלי חלש?   ראשית אני צריך להרגיל אותם לזה שאני פעיל גם בלילה , והולך לישון אחריהם .
לכן בכל לילה אני מאריך את הצפייה בסרטים מהספרייה . הכנסתי את האולטרה סאונד למעקב אוטומטי על פעילות הבסיס השוּזָרי שלי . אחרי כמה לילות התברר לי כי הוא ישן בערך שבע שעות  , הפעילות שלו יורדת מאד , גם המעקב עלי יורד . בעצם חוץ מקשר רצוף עם בקרת קיום  , כלומר עם בִּיוֹ-סַייבֶּר חיטה הוא לא יודע עלי כלום .
לפני שני לילות נכנסתי  למערכת התקשורת של הסנונית . גיליתי שהיא קלטה תשדורת ,  קפסולת   לייזר מצוות המחקר בסיריוס .     התשדורת , היא תשובה לתשדורת שאילן שלח להם אחרי ההיתקלוּת שלנו עם האסטרואיד המהיר ההוא . הסיכויים שהם יקלטו את התשדורת של אילן   והסיכויים שהסנונית תקלוט את התשובה – היו נמוכים מאד . לכן התרגשתי כשגיליתי את השֶדֶר . חשבתי , אם כדאי לי להעתיק אותו ולשמור העתק אצלי בחדר הפיקוד , אבל החלטתי  לוַותר , אני חושש שהשוזרים יגלו את התוספת הזו . לכן פתחתי את השֶדֶר בתוך הסנונית ,  למדתי אותו בעל פה וסגרתי שוב .     השדר נכתב על ידי יואב , הוא וכל צוות סיריוס מודאגים   מההיתקלוּת , שואלים מה שלומנו ומה מצב הסנונית . האם התגברנו על הזעזוע . המחקרים שלהם במערכת סיריוס מתקדמים טוב .  למרות שלא נאמר במפורש הם בטח שואלים את עצמם  האם נעמוד בלוח הזמנים ונבוא לאסוף אותם .
סגרתי את השדר ,ושמרתי אותו בדיוק כמו שהגיע .                                         בבת אחת הציפה אותי העֶרְגָה …     השעה    הייתה מאוחרת , בדקתי מסביב  , כל השוזרים ישנו , גם שוזר הבסיס שלי היה רָדוּם .   שלפתי מהספרייה כמה יומני מסע שלנו  עם כל הצוות , דמותם עלתה לפני על המסך ובמשך למעלה    משעה ביליתי בחברתם כאילו נפרדנו רק אתמול ומחר נפגש שוב , הזיכרונות געשוּ בי אבל ידעתי   שעלי לשמור על מראית עין של שיגרה .                                                     כיביתי את המסך .

יום מאה:        מאז שקִבלתי את השדר מסיריוס גבר הצורך שלי לצאת מפה מהר , גם הידיעה שהם   מחכים לסנונית ניקרה בראשי . דמותה של ליסה וחיוכה הקָסוּם שָבוּ אלי . מאוחר בלילה פתחתי   את חדר ההדמיה . הקרנתי שם בתלת-מימד קטעים מהיומן שבהם היא מופיעה . הרגשתי שלבי הולם . אבל ,ידעתי שאסור לרגשנות  לשלוט בי  , והחלטתי לא לחזור על זה .
מזג האוויר בחוץ קריר ובשמיים מופיעים לפעמים ברקים , למרות שאין כלל עננים . שלושת השוזָרים שעוקבים אחרי , מדברים ביניהם פחות , וגם המקשר – מספר 16 – פחות פעיל .  אני מבין שקורה אצלם משהו ,  ערב אחד ראיתי אותו שולח לשמים ברק כדורי זוֹהֵר בצבע כָּתוֹם , הברק התרומם ואחר כך טס   ונעלם בכיוון מערב . אני צריך לעקוב .

יום מאה ועשר:
  אני חושב שצריך לקחת סיכון . להתחיל בפעולה יזומה כדי לצאת מפה . בלילה אנסה לצאת מכאן .          בעזרת האולטרה סאונד מצאתי כי שוזָר הבסיס הוא שמפעיל את המחסום השקוף שסביב הרחבה . בלילה כשְיִשַן , אנתק את הקשר למחסום , נראה אם          ירגיש .   אקח איתי את חליפת הרחיפה ואת הטֶלֶק של אילן , ואצא לטייל בסביבה .

 8)  חיי לילה     

כשהחשיך חיכה יורם עד ששוזר הבסיס נרדם . הוא הכין את חליפת הרחיפה ויצא אל הרחבה . בחוץ המתינה לו כיפת השמים עטורה במאות כוכבים מנצנצים . אחד מהם הוא סוֹל , השמש שלנו.    הקור היה חודר ,  הפעיל את החימום בחליפה . קו האופק הצטייר  כפס סָגוֹל חיוור שהקיף אותו מסביב . בצפון מזרח, סמוך לאופק זַהָר כוכב עטור טבעות , דומה לכוכב שבתאי במערכת  סוֹל . קצת מעליו היה כוכב אדמדם . הים מסביב  הִשְחִיר , דמויות השוזרים קרנו  באור זרחני חִיוַוריָן .
יורם התכופף , ובחן את זרם האנרגיה שיצר את המחסום . הטכנולוגיה ליצירת המחסום הייתה   ידועה לו . הוא ידע כי ניתן להטות את זרם האנרגיה . באיטיות הִטָה את זרם האנרגיה לגובה שני   מטר . המחסום התרומם , והשוזָר לא התעורר . יורם המתין  רבע שעה , אבל לא הייתה שום פעילות , כולם ישנו . הוא הפעיל בעדינות את מנוע הרחיפה והתרומם טיפה מעל לרחבה , חלף   מתחת למחסום . הקיף בזהירות את האי עליו הוא נמצא כבר יותר ממאה ימים .
תחושת החופש חזרה אליו וחִלחְלָה בכל גופו . עלי להיזהר שלא אתגלֶה – שינן לעצמו מדי פעם.   הוא התרחק מהאי  והקיף שוב הקפה יותר גדולה . מרחוק נראה האי הפרטי שלו כיצור מוזר ,  שונה לגמרי מכל השוזרים שלצורתם כבר התרגל . חובת הזהירות הכתיבה לו איפוק רב . לאט ובשקט חזר אל הרחבה , חלף מתחת למחסום, החזיר את המחסום למקומו וחזר לחדר הפיקוד .  הגיחה כולה ארכה פחות משעה , אבל חדוות החופש לא פגה . הוא החזיר כל פרט למקומו וטשטש   כל סימן לפעילות הלילית . בעוד יומיים אצא שוב- החליט .
היום שלמחרת עבר עליו במחשבות  על הגיחה הבאה . כלפי חוץ שמר על שיגרה , כולל ניסיונות התקשרות עם השוזרים . יורם ידע כי עליו לאסוף עוד מידע על שאר הלוויינים המרחפים סביב כוכב השוזָרים .    בעזרת הטלסקופ ומערכות המדידה זיהה  שלושה לוויינים נוספים   כחלליות  ממערכת השמש שלנו. שתיים מהן הן בטח אלו שאבדו ליד גָמָא אוריוניס לפני 130 שנה .  זה הסביר את הידע הקודם שיש לשוזרים על השׂפה והתרבות האנושית . הוא החליט שעליו  לבקר בסנונית וגם בחלליות האחרות . השוזָרים קיבצו אותן קרוב אחת לשנייה וכולן נעו באותו מסלול . "האם אני יכול – חשב – לבצע גיחה בלילה עד לשם ולחזור תוך שעות ספורות ? בלי שהשוזרים ירגישו ? עדיין לא בטוח ". בלילה עיבד את כל הנתונים , הוא מצא כי  מערכת הקיום כלומר בִּיוֹ-סַייבֶּר צמחי היא שמספקת לשוזר הבסיס את הנתונים על מצבו ומקום הימצאו .
יורם ידע כי יוכל להזין את מערכת הקיום בנתונים כּוֹזבִים כך שהשוזרים לא יֵדעוּ כי עזב את חדר   הפיקוד . יש בזה סכנה כי כך לא תוכל מערכת הקיום לטפל בו , כשתִקרֶה לו תקלה . זה היה סיכון מחושב . לפני שנרדם עוד הקרין לעצמו סרט ישן .
בלילה שלמחרת בדק את חליפת הרחיפה , הוא ברר איך יוכל לרחף תוך כדי פליטת מינימום אנרגיה . "עלי לנוע כמו מטוס חמקַן – חשב – להיות שקוף לשוזָרים". המתין עוד, וחיכה עד שכולם יְירַדמוּ , יצא אל הרחבה , הרים את המחסום , חיכה קצת , ויצא ברחיפה . הפעם התרומם  לאט עד לגובה של 10 ק"מ . סביבו זהר האופק באור סגול חיוור . הים היה שחור והשוזרים נראו פזורים על פניו   בצבע ירוק זרחני . השמיים מנוקדים במאות כוכבים מנצנצים . בצפון מזרח,  מעל לאופק האיר   כוכב הטבעות , יורם ידע שזהו "חיים שתים" . קצת מעליו ומרוחק יותר , האיר כוכב אדמדם הוא "חיים שלוש".  סמוך לקטבים , התלקחו מדי פעם ברקים ירוקים , כחלחלים , וסגולים , לא נשמעו רעמים , הַכּוֹל הֶחֱרִיש . יורם התבונן כלפי מטה , אל האי שלו . יחסית לשוזרים האי שלו היה חיוור מאד , בקושי יכול  לזהות אותו . אם אתרומם יותר – חשב – לא אראה אותו בכלל , אבל אוכל   לאתר אותו  לפי הצורה המיוחדת , תבנית הקָמץ שיוצרים השוזרים המלווים . הם יהיו לי נקודת ציון .
לאחר שיטוט קצר ירד יורם לחדר הפיקוד , והחזיר הכול למקום .
מאותו הלילה היו הגיחות חלק מהשִגרָה , מדי יומיים או שלושה היה יוצא לגיחה לֵילית , כשמדי פעם הרחיק לרחף . לאחר כל גיחה ,חיכה לראות מה תהיה תגובת השוזרים . אבל הם ,  ככל הנראה לא הרגישו .   " בקרוב אבקר בסנונית – חשב – ואולי גם בחלליות האחרות ".

עברו 12 ימים מתחילת הגיחות .   בלילה , יצא יורם אל הרחבה , עלה ברחיפה מהירה . בגבהים שׂרר קור גדול,  לחץ האוויר – אפסי, חליפת הרחיפה הגנה עליו . הוא קרב אל הסנונית , בודק ובוחן את כל המעטפת .  בעודו מרחף מבחוץ סרק יורם את כל מערכות הסנונית . הסריקה ארכה עשׂרים דקות , לא התגלתה  שום בעיה , רק מערכת הקיום הבהבה וסימנה כי הטייס – כלומר אילן – מחוסר הכרה .  בעזרת הטֶלֶק שאיתו פתח את הפתח שברחבה . הפתח נפתח בקלות.    יורם החליט להשאיר את החדירה לסנונית לפעם אחרת . סגר את הפתח ברחבה ועבר לחלליות השכנות . שתיים מהן היו חלליות מדגמים ישנים, ואחת חדישה . יורם הקיף אותן וצילם בעזרת הטלק . "מחר- חשב . אבדוק את כל הנתונים עליהן בספרייה ". הוא הציץ בשעון , עברו כמעט חמש שעות מאז שעזב  את האי שלו , הוא חייב למהר . בזריזות ירד לפני הים כשזוֹהַרָם הירקרק של השוזָרים מסמן לו לאן לחזור . בחיפזון החזיר הכול למקום ונכנס לגומחת השינה .

9) המוח            

הוא ישן כמעט עד הצהרים כשצפירות השוּזרים העירו אותו . קם הכין ארוחת בוקר , וחשב  –" אסור להם לדעת על חיי הלילה שלי . השִגרה חייבת להמשך . ומה אם יש להם צורת מעקב שאינה ידועה לי ? אני צריך לבדוק  את השוזָר שלי ומה הוא יודע". יורם כבר ידע שכל האינפורמציה שקולט שוזר הבית ,   נשלחַת  לאחרים דרך מי הים . ככל הנראה  בשדר אלקטרו מגנטי . גם את ההוראות היה השוזר שלו מקבל דרך מי הים , בעזרת החיישנים הרבים דמויי השורשים שהיו תחתיו . יורם בדק את זרם האינפורמציה שיצא מחדר הפיקוד אל   שוזר הבית ומשם לכל שאר השוזרים . מבדיקה קודמת כבר ידע כי השוזרים עוקבים אחריו דרך    מערכת הקיום .

הפעם העמיק את הבדיקה ומצא כי לשוּזָרים , בשעות היום , יש דרכי מעקב נוספות כשהם ערים   . אבל  כשיַשנו צומצם המעקב , כל המידע השוטף הגיע אליהם דרך מערכת הקיום , פשוט וחסכני . גם ליורם זה היה פשוט כי את מערכת הקיום הוא הכיר היטב,  לכן גם ידע איך אפשר להזין אותה בנתונים כוזבים ,  כאילו הלך לישון . "אם הם לא תפסו אותי עד עכשיו – חשב . הרי מעכשיו הם לא יֵדעו כלום על חיי הלילה שלי ".

מאותו היום החליט לקצר את שיטוטי הלילה , כדי שלא יהיה עייף מדי בשעות היום . הוא בדק בספריה את המידע על שלוש החלליות שצילם . שתיים מהן היו חלליות מחקר ישנות שאבדו ליד גָמָא אוריוֹניס לפני זמן רב . הן היו מדגמים ישנים ולא היה סיכוי שיִישַאֵר בתוכן  מישהו חי . החללית השלישית הייתה חדישה , היא נעלמה  לפני 12 שנים . שמה  "טַייגֶר" . היו בה    צוות טכנאים שנשלחו לתקן חלליות אחרות . היא הייתה מעין מוּסָך נייד לחלליות .     תוך כדי טיסה שגרתית נעלמה  פתאום מכל המסכים וחיישני הניווט . הסיבות לא היו ברורות . ועכשיו הוא מצא אותה כאן שבויה ליד  הסנונית . יורם החליט שעליו לבדוק אותה בצורה יסודית הוא למד את המידע , ואז החליט למחוק הכול מהטלק ולסמוך אך ורק על הזיכרון .

בלילה הבא יצא מהרחבה ועלה ישר לטַייגר . הקיף אותה ובדק את מצבה . בצידה האחורי היו קימוטים ושקעים כאילו משהו פגע בה מאחור . בעזרת הטלק , ניסה והצליח לפתוח   את הכניסה וריחף  פנימה . בפנים היה חשוך אבל הטלק כיוון אותו לחדר הפיקוד . מבדיקה שטחית נראתה החללית   במצב תקין , אם כי נראו סדקים במעברים . חדר הפיקוד היה דומם וחשוך ,רק אורות חלשים בקעו מנורות הבקרה . בתא ההחייאה שכבה גופת אדם . יורם בדק את הנתונים . הגוף היה מת רק  מהראש בקעו סימני חיים , אם לדייק, בתוך הראש רק המוח היה חי . כל השאר מת מזמן . השוזרים הוסיפו למערכת ההחייאה תוספות משלהם כך שהמוח המשיך לחיות וגם ניתן לתַקשר איתו . יורם בחן את פניו של המת החי ומצא שזהו מפקד הספינה בשם שִיאַנג  רוֹקָס .
     יורם  התחבר  למערכת ההחייאה , יִיצֵב את הטלק ואמר : "שלום שיאנג , אני יורם מהסנונית ואני נמצא ליַדךָ " .
מערכת השֶמַע הדהֵדה ונשמע קול חלוש   " יורם , איך הגעת אלי ?" .
יורם השיב :" הסיפור הוא ארוך . אני כמוך שבוי בידי השוּזָרים . רק שאתה פה 12                                         שנים , ואני ,    בערך ארבעה חודשים " .
שיאנג: אתה קורא להם שוזָרים ? שם יפה . הם נותנים לך לשוטט חופשי ?
יורם : לא . אני מטיֵיל בלי רשות . הם לא יודעים . אני מטייל רק בלילה .
שיאנג: עבר כל כך הרבה זמן מאז שדיברתי עם מישהו משלנו . איתם בקושי אפשר לתַקשר . יורם  , תיזהר !  הם מאד חכמים .
יורם: כבר קלטתי את זה . אתה יכול לעזור לי להבין אותם ?

שיאנג: יש לך מזל , הם  נמצאים עכשיו בעונת הַהִתרַבּוּת ו "הראש" שלהם במשהו אחר . מישהו  שומר עליך?
יורם: כן , שומרים עלי שלושה ועוד אחד מתווך בין השומרים ובין כל השאר . כל האחרים  הסתלקו ונדדו לקטבים .

שיאנג: הם נדדו בגלל תהליך ההִתרַבּוּת שיקרה אצלם תוך זמן קצר . זה קורה אצלם פעם ב-500  שנה  . וזה דבר מאד אגרסיבי  . אני פה רק 12 שנים  אבל קלטתי מהם שכולם לוקחים בזה חלק . אם השאירו עליך ארבעה שומרים ,אתה כנראה חשוב להם .
יורם: מתי יקרה  התהליך הזה ? של ההתרַבּוּת?  ואיך זה בדיוק קורה ?
שיאנג: זה קורה כאשר שלושת הכוכבים נושׂאֵי החיים נמצאים בקו אחד עם השמש.
לפי הערכתי זה יהיה בעוד חודש וחצי . מה קורה אז?      אני לא יודע בדיוק .
יש העַבָרה עצומה של חומר ואנרגיה  בין הכוכבים . תבוא בעוד שלושה ימים ואני
בינתיים אַבַרֵר .
יורם: אוקי , אני אבוא עוד שלושה לילות . אתה תברר ואל תגלה להם שנפגשנו .
שיאנג: אתה חושב שאני מטומטם? הייתי מקום ראשון באליפות טֶלֶיֵדע .
יורם , ידע שזה נכון ואמר: אני יודע , יש לי ספרייה טובה . טוב שהצלחת לדבר איתם . אני זקוק לכל פרור של מידע .
שיאנג: למדתי עם הזמן איך לדבר איתם , אבל זה קשה . הדיבור שלהם מורכב מאד וצריך לזה זיכרון עצום . באמת שׂמתי לב שהם  הפסיקו לדבר איתי לפני כמה זמן , כנראה  שהם ריכזו את המאמצים כדי לדבר איתך .
קולו של שיאנג הלך ונחלש . יורם הבין שהוא התעייף , ואולי זו ההתרגשות של הפגישה .
  יורם:  שיאנג , לא אכביד עליך , תנסה להשׂיג מהם מידע ואני אחזור עוד שלושה לילות .
שיאנג: כן , יש לי מעט מאד רזרבות לפעילות שוטפת . למרות מערכת ההחייאה , אני מתעייף בקלות . יופי שנפגשנו. — – וקולו נדם .

יורם סייר בחללית כשהוא מתעד הכול בטֶלֶק . העיף מבט בשעון , יצא מהחללית וריחף מטה , מטה אל פני הים . ממש מעליו , ברום השמיים זהר כוכב "חיים שתים" עם טבעותיו , סמוך אליו  בהק  "חיים שלוש" האדמדם . הם נראו קרובים זה לזה , בעוד חודש וחצי יהיו ממש בקו אחד .     " יש לי מעט זמן להתכונן – חשב – ועוד לא ביקרתי בסנונית "  .

למחרת קם כרגיל , המשיך בניסיונות התקשרות עם השוזרים . יורם חש אצלם פחות נכונות להתקשר , הם כבר לא התאמצו להבין כל מה שניסה ללמד אותם . התגובות שלהם היו יותר איטיות . לעומת זה השׂיחות בינם לבין עצמם הפכו סוערות יותר . רוֹקוֹ ורִי דברו כל הזמן , סוֹ-  האמצעי המעיט בדיבור .  גם בסביבה הקרובה חלו שינויים . סביב השוזרים  התערבלו המים באִבחוֹת  זהוּבוֹת .  המערבולות  הופיעו   ודעכו  , כעבור זמן    הופיעו שוב .     בשמים התרבו הברקים והפעם  נשמעו גם רעמים קרובים ורחוקים . בקצה האופק   התקבצו עננים . יורם נזכר בדבריו של שיאנג כי תקופת-ההתרבּוּת תהיה סוערת מאד ויהיו חילופים גדולים של חומר ואנרגיה . ואכן רַבּו הסימנים  להתקרבות  עונה סוערת  .

יש בה סכנות רבות, בתקופה הזו, אבל יש בה יתרון אחד ,    הפיקוח עליו הלך    ונחלש . יורם החליט כי  לא ינסה להחביא את כל האינפורמציה שצבר  . הוא הניח כי השוזָרים לא יבדקו , יש להם עניינים אחרים . יחד עם זה עליו לשמור על מראית עין של שיגרה .בלילה הקרוב- הרהר –אַבַקֵר סוף, סוף בסנונית .
כשהחשיך , המתין עד שהשוזרים נרדמו ואז יצא לרחיפה .  בפעם הראשונה מאז שיצא לרחבה חש ברוח מנשבת , ברקים חלפו בשמי הלילה  , נהמות  הרעמים הלכו ותכפו , ניצני סערה נראו סביב . יורם יִיצֵב את חליפת הרחיפה , הרים את המחסום והתרומם . חש את הקור מצמרר , הרוח נשבה בעוז    והברקים צפופים . הוא התרומם  בזהירות אל הסנונית , האופק הסגול הכפיל את זוהרו .                        גם אורם של   "חיים שתים" ו"חיים שלוש" – התעצם , הם היו סמוכים  זה לזה . כשיצא מתוך האטמוספרה פסקה   הרוח אבל הקור גבר . יורם קרב לסנונית ,  הקיף אותה פעמיים ושלוש, מחפש ובודק  אם    יש סימנים לנזק או פגיעה . לא נראה שום נזק , רק בחלק האחורי נראו עִקבוֹת חריכה , כאילו הופעל שם מבעֵר גדול.  "האִם , חשב , זה נגרם לסנונית בזמן שהשוזרים השתלטו עליה? סביר שכן ".
הוא קרב לפתח  , נחת בעדינות על הרחבה . בעזרת הטלק זיהה את עצמו ופתח את הכניסה . נוהל הכניסה לחללית היה מוכר ושיגרתי , אבל יורם חש כאילו חזר הביתה ממסע ארוך. תחושת הבית יחד עם הסקרנות והחשש , האם הכול נמצא במקום? האם לא נגרם שום נזק?    הוא סרק במהירות את כל המערכות . לעזאזל השוזָרים – חשב – אני חייב לבדוק אם הכול תקין .   הם יבחינו שביקרתי פה אם הם יהיו מספיק ערניים .  פַּתח את הדלת לחדר הפיקוד . הַרֵיחַ      המוּכָּר חבט בו , הוא כמעט צעק משׂמחה ,   לפניו שכב אילן על כורסת הפיקוד , מוקף כולו במכשירי החייאה .

קרב לאט ובזהירות , והביט בפניו של אילן . אילן  היה רדום , ליבו פָּעַם , חזהו עלה וירד.        יורם  נגע בלחיוֹ בעדינות , שׂפתיו של אילן רטטו . יורם בחן את נתוני בקרת הקיום . אילן ישן , ניתן   להעירו בקלות ,  בריאותו תקינה .    ניגש לשולחן הפיקוד וסרק   את   המערכות , לא היו שיבושים , המערכות  במצב של    "אוטומטי – המתן" . רק מערכת הניווט     תחת שליטה חיצונית . הוא ידע שפירושו "נשלטת על ידי השוזָרים".  מה שמצא , לא הפתיע אותו , אבל הוא חזר ובדק הכול ישירות משולחן הפיקוד .

יגיע הרגע שאנתק את השליטה שלהם בסנונית – חשב – זה יהיה בזמן המתאים ובזריזות . הוא חזר לאילן חייך אליו ונגע בידו . "שלום חבר"    אמר ,   ויצא .
בחוץ על הרחבה חיכו לו הקור הגדול ,  השמים זרועי הכוכבים וסופות הברקים שמתחתיו . השארתי בסנונית יותר מדי עקבות, – חשב –   אני בּוֹנֶה על זה שהם יותר מדי עסוקים , ולא יגלו . הוא צנח ברחיפה אל הים , כשקרב לחגורת – הברקים התפוצץ לידו ברק . האור סימא את עיניו והרעם שיתק אותו . יורם איבד את הכיוון לכמה שניות . הרוח סחפה אותו בחזקה , צפונה . כשחזרו עֶשתוֹנוֹתָיו , חיפש מתחתיו את ארבעת השוזרים שהיו מסודרים בצורת קָמץ .  הם נִראו הרחק לצד דרום . אני חייב להיות יותר זהיר ברחיפה, – חשב – זו כבר לא השלווה שהייתה פה קודם .
ייצב את הכיוון וגלש אל  חדר הפיקוד . גם לכְּלוּב הזהב הזה כבר התרגלתי – הרהר – זה בעצם לא מקום כל כך גרוע , כל  זמן שאין לך יצר נדודים ,  בעוד שני לילות אבקר את שיאנג .   נחת על הרחבה , הוריד את המחסום ונכנס לחדר  הפיקוד . בדק את חליפת הריחוף, ומצא שמקורות האנרגיה כמעט התרוקנו . בלילה הבא – החליט – אטען את המצברים בחליפה .

למחרת התעורר לאחר שינה קצרה , הסיורים בחלליות יצרו בו תחושת דחיפות . הביט דרך הצוהר וגילה כי שני המלווים רוֹקוֹ ורִי  "הרימו עוגן "  והתרחקו .
ליָדו נשארו רק סוֹ והמלווה-16.     השמירה עלי פחתה, חשב – זה ייתן לי יותר חופש . יורם התלבט , האם  לנהוג  ב"חוצפה"?      כלומר האם כדאי לו לבדוק את הנתונים שאסף בסיור של אתמול "מול פרצופו" של סוֹ?   הזהירות גברה    והוא דחה את הלימודים ללילה . אסור לי לזלזל בהם , החליט . הוא המשיך בניסיונות הדיבור עם  השוזרים . אבל הבחין כי סוֹ   כמעט שאינו מגיב . הברקים והרעמים הלכו ותכפו , לראשונה ראה עננים מעל ראשו . כשהחשיך  והשוזָרים נרדמו שלף  מהטלק את  האינפורמציה  שקלט  בטַייגֵר ובסנונית  . הוא בדק ביסודיות את המידע מה"טייגר" ,
חוץ משיאנג נמצאו שם גופותיהם   של עוד חמישה אנשי צוות , כולם מתים ושמורים בגומחות . המערכות בטייגר דמו לאלה של   הסנונית , אם כי הסנונית הייתה  מתקדמת יותר . גם בטייגר היה חש"ז  (חור שחור זעיר),  שהיה     מרכז האנרגיה והלב הפועם של הספינה .

המודל החדש של חלליות לטווח ארוך , החל , מאותו הרגע שבו הבינו המדענים כי חלקיקי החומר ביקום   אינם אלא הִשתַקפוּת או הֶבֵּט של צִמְתֵי-אנרגיה, ולמעשה שלושת מרכיבי היקום, הם: אנרגיה , מרחב וזמן . ואילו החומר הוא השתקפות , או צמתים של שלושת המרכיבים האלה .   . וכי הקרינה הקוסמית היא הרֶשֶת עליה אַרוּגים כל הצְמָתִים האלה . כלומר, השאלה אם אנו עוסקים בחומר או אנרגיה ; תלויה אך ורק בכלי המדידה שבו אנו משתמשים .
פריצת הדרך המדעית ותרגומה לטכנולוגיה מעשׂית , סיפקה שני מרכיבים חשובים במסעות החלל .   האחד: בניית חלליות שבמרכזן חש"ז .    החש"ז , סיפֵּק לחלליות מקור אנרגיה כמעט בלתי נדלה, לאלפי   שנים .
ובנוסף, יצר מרכז-כובד  בחללית שאִפשֵר חיים נורמַליים מבוססים על מרכז כובד וכוח  משיכה  כפי שכל היצורים החיים רגילים אליו .
המרכיב   השני:  הדילוגים בַּעַל-חלל .   היכולת להגיע בזמן סביר למרחקים גדולים בגלקסיה .  היו לדילוגים האלה שתי מִגבָּלות . האחת- צריכת אנרגיה עצומה , רק חש"ז היה מסוגל לספֵּק כמויות אנרגיה כאלה בזמן קצר .  מגבלה שנייה – היא סכנת האַקרַאִיוּת . טעות זעירה בכניסה לעל-חלל , הייתה הופכת , בחלוף הזמן , לשינוים עצומים ביציאה .
מסיבות אלה , מֶשֶך השהייה בעַל-חלל לא נמשך אף פעם יותר מדקות ספורות . והמרחק המקסימאלי  לדילוג , לא עלה על 50 שנות אור .

המערכות בטייגר היו דומות לאלו שבסנונית . היו בה  מכשירי טלק לכל אחד מאנשי הצוות  . כדי להתקשר לשִיאַנג , כל מה שנִדרַש הוא ,  לדעת את קוד הכניסה לטלק שלו .     המטען בטייגר היה בעיקר חלקי חילוף לחלליות . מנועי עזר , מנועים נצמדים ומנועי גרירה , מערכות ניווט והחייאה . וכמו כן, כמה בתי מלאכה , כל מה שנדרש כדי לתקן חללית מבלי שיהיה צורך לגרור אותה למִספַּנוֹת    בשבתאי או פְּלוּטוֹ .   יורם ידע כי בפגישה הבאה עם שיאנג, עליו למַצות את הזמן היטב , כי שיאנג     מתעייף בקלות .

10 )  חַשרַת סוּפָה            

למחרת כשפקח את עיניו ראה את סוֹ מפריח קיטור בחוסר סבלנות . איך שגמר את שיגרת הבוקר  החל המסך לרצֵד והופיעו בו מילים ומשפטים שלמרבה הפלא לא היו מאוצר המילים שלימד אותם יורם .
מערכת השמע רעמה : " סכנה ! לא יוֹצֵא .     סכנה ! יש ברקים , יש רוּחִים . לא יוֹצֵא !  סכנה ! " . הם מזהירים אותי לא לצאת מחדר הפיקוד – הִרהֵר . מאיפה הם למדו את המילים  האלה ? לא ממני .
ואכן סביבו החל הים סוער . גלים עם כרבולות זהוּבוֹת חלפו סביבו , חזיזי ברקים הציפו את השמים , נהמות הרעמים התנפצו ללא הפוגה . סוֹ והמלווה מספר 16 החלו חגים סביב חדר הפיקוד בעיגולים שהלכו וגדלו . יורם עקב אחר תנועתם בסקרנות . לפתע ראה כי לאורך הנתיב המעגלי שיצרו –  צצו מתוך הים עמודים חומים כהים , במרחקים קבועים זה מזה , כאילו שהקימו  גדר סביבו . העמודים הלכו וגבהו . הוא שׂם לב , כי אינם צומחים ישר כלפי מעלה אלא הם גדֵלים בקשת מעוגלת כלפי פְּנִים , כך שקצותיהם העליונים הלכו וקרבו אחד לשני . תוך כדי כך נוצר בין העמודים  מעין חיבור שקוף שחסם את גלי הים ואת הרוחות .

הם מבודדים אותי מפני הסערה – הרהר . תוך שעות ספורות הוקף חדר הפיקוד  בכעֵין כיפה גדולה , שקופה ,נתמכת  בעמודים , כשרק פתח עגול קטן נמצא בראשה.  הכיפה אכן    בודדה אותו מכל פגעי מזג האוויר שהלך והחמיר . גלים ענקיים התנפצו על הכיפה . ברקים פילחו     את השמים ונחסמו בכיפה . השמים הלכו והאפירו , סוֹ  והמלווה סיימו את בנית הכיפה , ואז הופיעה על המסך  הודעה:   "    סכנה ! לא יוצא 50 יום . סכנה ! " . שני השוזרים חַגוּ עוד הקפה אחת סביב הכיפה . יורם עקב אחריהם , למרות גודלם , נעלמו מעיניו מידי פעם על ידי גל גדול , או שסוּמָא על ידי ברק שהתנפץ על הכיפה . כשסיימו הופיעה הודעה על המסך :
" שלום ! 50 יום   לא יוצא . סכנה ! " . והתרחקו לכיוון דרום .

המֶסֶר היה ברור . יורם הבין כי נשאר מוגן על ידי הכיפה למשך התקופה הקרובה , עד שתחלוף עונת ההִתרבּוּת . השוזָרים הצטרפו אל אחיהם בקטבים , הוא נשאר בחדר הפיקוד שמתחתיו נמצא שוזָר הבית הפרימיטיבי . הוא הבין כי בתקופה הקרובה לא יהיה עליו פיקוח צמוד , אבל   גם ללא אזהרת השוזָרים , היה ברור לו , כי יציאה מהכיפה תסכן את חייו .
אני כרגע לא מעניין אותם – חשב – יש להם דברים יותר חשובים . לא אצטרך עוד לדחות את מעשׂי ללילה . משוזָר הבית אני לא צריך לחשוש , הוא לא עצמאי ולא יִזוֹם שום דבר . הכניס את חליפת הריחוף לטעינה, עוד בבוקר . היום הלך והחשיך , מחוץ לכיפה סערו הרוחות , הגלים והברקים . יורם זכר את הבטחתו לשיאנג,     אני חייב לבקר אותו הלילה – חשב – זה חשוב לו וחשוב לי . איך אגיע אליו בלי להתפגר בדרך ?     הוא בחן את רצף הברקים תוך ניסיון להבין את תבנית האנרגיה שמקיפה את הכוכב . חוץ מזה    ניקרה במוחו השאלה מאיפה השיפור העצום באוצר המילים של השוזרים ? לא הייתה לו תשובה.

הוא הפעיל את כל מכשירי הסריקה כדי לבנות מודל אנרגיה של האטמוספרה . הרוחות היו אופקיות במהירות של מאות קמ"ש , פה ושם זיהה זרמי אויר עולים ומתערבלים במהירות .  הוא החליט כי יוסיף לעצמו גם ערכת הישׂרדות . לאחר שעתיים של בחינה ולימוד , חבש את החליפה לקח איתו את הטֶלֶק והמכשירים ויצא לרחבה . הכיפה הגנה עליו אבל בחוץ התחוללה סערה , הלילה היה אפל , לאור הברקים ראה את הגלים המתנפצים אל הכיפה ונהמת הרעמים  הייתה רצופה .

חשרת עננים חלפה מעליו , רק לשברירי שניה נגלה פה ושם כוכב מבעד לקִרעֵי  העננים  הנסערים . הוא הצמיד לרחבה מכשיר זיהוי מעין אבוקה או איתוּרָן שיעזור לו למצוא  את חדר הפיקוד כשיחזור . הפעם כבר לא היה חייב להסתתר מפני השוזרים , הוא סיפק עוצמה  מרבית למנועים , עליו לחלוף במהירות בין זרמי האוויר לבין פִּרצי הברקים . הוא ריחף עד הפתח העליון בכיפה , כשקרב לפתח חש במשבים האדירים מחוץ לכיפה , הזין את מחולל הרחיפה בכל  נתוני הסביבה , סימן את היעד ופרץ החוצה .

מכת הרוח גררה אותו במהירות לצפון מערב , נסחף ומטלטל בפראות הוא בקושי נשם . למרות  ערכת ההישרדות ידע כי הוא מאבד שליטה , עוד הספיק לעבור לאוטומטי ואיבד את ההכרה .   יורם סמך על המכשירים והם פעלו כהלכה , כשהתעורר מצא את עצמו סמוך לטייגר . הרחק מתחתיו סערו  הברקים , אורם הבזיק על דפנות הטייגר והלוויינים האחרים . יורם זיהה לשׂמאלו במרחק את הסנונית , ולימינו את שתי החלליות הישנות . גם הכוכבים זהרו בעוצמה . הטבעות שהקיפו את  "חיים שתים" הכפילו את גודלן , ואילו "חיים שלוש" האדמדם יצר סביבו הילה כתומה שרַטְטָה    סביבו בעדינות .

נצמד לטַייגר ונכנס , מבלי לבזבז זמן הגיע לחדר הפיקוד . קרב לשיאנג , המכשירים הִבהַבוּ,  הכול היה רגוע .  חיבר את הטלק לתקשורת ואמר :
"ערב טוב שיאנג , כאן יורם . חזרתי כמו שהבטחתי " .
הייתה הפוגה ,    ואחר נשמע קולו של שיאנג: " שלום יורם , טוב שבאת . דיברתי עם השוזָרים " . ..  יורם המתין ,    שיאנג המשיך : " אם לדייק הם דיברו איתי , הם סיפרו לי עליך ועל הסנונית . הם מאד התלהבו ממך ומשיתוף הפעולה שלך ומהרצון שלך לדבר אתם " . ..    שיאנג נדם .

יורם, חש שהוא  עייף ואמר: " האם למדת מהם מה הולך לקרות בעונת ההִתרבּוּת?"
שיאנג : " כן שאלתי אותם והם הסבירו לי ברצון . ההסבר הוא ארוך ומפורט לכן ריכזתי הכול   בקפסולת לייזר " .  שיאנג דָמַם , ואחר המשיך " הם ממש סחטו אותי , בגלל זה אני כל  כך עייף,  הם רצו לדעת איך למסור לך שלא תצא מחדר הפיקוד . כי זה מסוכן " .
אהה , הרהר יורם – מכאן בא אוצר המילים שלהם .
שיאנג המשיך: "הם יודעים שעזבת את חדר הפיקוד פעם אחת לפני כעשרה ימים ".
יורם :  נכון . זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי , לפני שהספקתי לטשטש את העקבות .

שיאנג : " למזלך , בעצם למזלנו , הם מאד עסוקים בהִתרבּוּת שלהם , אחרת כבר היו חוסמים  אותך לגמרי . על כל פנים הם דאגו להסביר לך שלטובתך אסור לך לעזוב את חדר הפיקוד " .
יורם : " הם בנו סביבי כיפת מגן , השאירו אזהרה לא לצאת , והסתלקו . כרגע אין עלי פיקוח " .
 שיאנג : " הבנתי מהם שבחוץ סוער מאד , והסַעַר עוד יגבר , אני מציע לך להיזהר".    יורם : " אני נזהר ולוקח סיכונים מחושבים , מקווה שלא אטעה . אינני יודע אם אחזור אליך בקרוב , לכן אני מבקש רשות לקחת טלֶק של אחד מאנשי הצוות שלך וכן  את קוד  הכניסה למערכת הקשר שלך " .
שיאנג :" קח מה שאתה רוצה , קוד הכניסה למערכת נמצא בקפסולה שהכנתי לך ",    חָלַה אַתנחתָא ארוכה,    ואחר הוסיף "…  אני חייב לנוח " .  קולו נדם .

יורם הבין שהוא מותש ולא הוסיף לדבר . התנתק ממערכת הקשר וסייר פעם נוספת בטייגר .  לקח אליו את הקפסולה שהכין שיאנג וטלק של אחד מאנשי הצוות . הוא בחן את מערכת הקיום וההחייאה של הטייגר , זה היה דגם קצת מיושן אבל היו בה כל המרכיבים החשובים , כמו בסנונית . סגר הכול ויצא מהחללית .
בחוץ זהרו הכוכבים ומתחתיו געשו הברקים . הוא קרב לסנונית והרהר, האם להיכנס? אבל במחשבה שניה הבין כי הביקור לא יתרום לו מידע נוסף . אורות הברקים ריצדו בבּוֹהָק כחלחל   על דפנות המתכת ושיוו לספינה מראה של צעצוע גדול ומלוטש . הם עשו עבודה טובה בפּלוּטוֹ – הרהר , כשהקיף אותה . אחר פנה וירד אל סופת הברקים .

הוא ידע כבר מה מחכה לו . הצמיד ואִבטֵח סביבו את כל הציוד , בדק את ערכת ההישׂרדות ונעל את הניווט על האבוקה שהשאיר בפתח הרחבה . אחר העיף מבט בכוכבים שסביבו וחדר לחגורת  הברקים . הוא סמך על המכשירים והניווּט האוטומטי שיביאו אותו לחדר הפיקוד . אלא שהפעם  אפילו המכשירים לא עמדו בעומס וכַּשלוּ . ברק אדיר שהתפוצץ סמוך אליו נִיטרל את המכשירים , הוא היטלטל בפראות כשהוא מאבד לחלוטין את ההבחנה בין מעלה ומטה , בין צפון לדרום . משב הרוח קרע מפיו את מסכת החמצן , ברק נוסף חרך את צידו הימני . בידו השׂמאלית,  כשהוא סוּמָא  לחלוטין גישש אחר מנועי הרחיפה ולחץ פעם נוספת על הפעלת חירום במהירות מקסימלית .         עוד ברק אחד התפוצץ לידו, ואחַר נחבט קשות , החליק על משהו וחש סביבו מים .  הוא לא בטוח, אבל שיעֵר שהמכשירים לא דייקו והוא נחבט בכיפה מבחוץ. ואחר החליק עַלֵיהַ ונפל לים .

"נפלתי לים – הבזיקה המחשבה – מה יהיה ? האם ערכת ההישרדות תפעל ?"  היא לא פעלה .   החל שוקע אט אט , לֶחיוֹ ועֵינוֹ הימנית צרובים וחרוכים , בעינו השׂמאלית ראה כיצד גל שוצף מתרומם ונופל עליו . " זהו יורם " אמר לעצמו – "עד עכשיו כמעט הצלחת " .
בידו השׂמאלית תחב לפיו את צינור החמצן , זרם דליל של חמצן עוד נפלט ממנו , הוא ידע שתוך   שניות יאבד את ההכרה .

אז קרה דבר מופלא . מַשהוּ , מעין בועת אויר , צמח סביבו . ופתאום ,   נעלמה תחושת המחנק , הוא  נשם חופשי .  הבועה סביבו הלכה וגדלה עד שהקיפה את כל גופו . יורם פקח את עֵינו הבריאה,  וחש , כי    הבועה סביבו מסתחררת ומושכת אותו מטה , אל תהום המְצוּלָה . לא היו לו כוח או יכולת לשלוט במה   שקורֶה , ולא הגיב . במעמקי הים שׂררה חשיכה , הוא שמע פעילות סביבו כאילו דגים גדולים    חולפים לידו , אבל הוא ידע כי אין דגים בים הזה . כעבור זמן חש שהוא מתרומם , מימינו היה    גוש שחור   ומעליו הִלבִּינה תקרה מוארת, הרחשים סביבו נמשכו, חש שהוא עולה שוב אל פני הים.   כשבִּצבֵּץ ראשו על פני המים , מַשהוּ , כמו זרוע ענקית של תמנון עטף אותו והניח אותו על הרחבה    שבפתח חדר הפיקוד .

הוא הבין כי ניצַל . שוּזָר הבית הציל אותו . "ואני חשבתי שהוא טמבּל גמור – חשב – יש הפתעות  בחיים  "   . כשרק  ידו ורגלו השׂמאלית מתפקדים גרר עצמו פנימה , פלג גופו הימני היה חרוך וצורב עד מוות . הוא הסיר את חליפת הרחיפה ומשך אליו את ערכת ההחייאה . לפני שהורדם ניקרה במוחו מחשבה לא ברורה , תחושה של החמצה או משהו דומה . הוא לא הספיק להבהיר לעצמו את התחושה הזו ומערכת ההחייאה הרדימה אותו .

יורם העריך כי עברו בערך יומיים עד שהתעורר , במשך הזמן הזה החלו הפצעים להגליד , הכאבים נחלשו , הוא היה מסוגל לחשוב בצלילות מבלי שהכאבים יסיחו את דעתו . אבל כשניסה להזיז את ידו ורגלו הימנית – חש כאבים עזים . ההחלמה הייתה איטית מהרצוי משום שבחדר   הפיקוד המשוכפל לא היו רקמות  תאי-גזע שלו , שיכלו להחיש את הריפוי . על הסנונית היו כמובן רקמות ריפוי ובעזרתן – הוא ידע – יוכל להתרפא במהירות .
הוא הִתקין את מושב הפיקוד כך שיוכל לשלוט בַּכֹּל מבלי שיצטרך לנוּעַ הרבה . לקח את הקפסולה שהכין לו שיאנג , חיבר אותה למסך וקרא , שיאנג הציג לו את כל מה שידע על תקופת   ההִתרבּוּת .

פעם בחמש מאות שנה  נמצאים שלושת הכוכבים נושׂאי החיים בקו אחד עם השמש שלהם.  הלא היא  בֶּלַטריקס .השילוב הזה , נותן לשוּזָרים יכולת , להעביר כמויות עצומות של חומר בין הכוכבים . לכל אחד משלושת   הכוכבים יש תפקיד במחזור החיים של השוזרים . הם חיים אלפי שנים , אבל הם לא חיים לנצח . מגיע הזמן שהגוש העצום הזה מתחיל להזדקן , המערכות הפנימיות קורסות והוא פשוט מתפורר.  עונת ההִתרבּוּת היא הזמן המתאים לקחת את השוּזָר הגוסס , לארוז אותו ולשלוח אל הכוכב הרחוק , האדמדם , המכונה "חיים שלוש" . חיים שלוש , הוא כוכב המִחזוּר של השוזרים , שם מצטברת כל השארית , הפסולת עוברת פרוק וממוחזרת לחומרי גלם חדשים . באמצע , בין הכוכב     האדמדם לבין ארץ השוזרים נמצא כוכב הטבעות המכונה "חיים שתים" . שם מתחילים חיים חדשים . 'חיים שתים' , מקבל מ'חיים שלוש' את חומרי הגלם והמזון , בתהליך מורכב ואיטי נוצרים עליו נבטים או אולי עוּבָּרים של שוזרים חדשים . אחרי תקופת התבגרות הם עוברים לארץ השוזרים . ב'ארץ השוּזָרים' הם מתבגרים וחיים את כל חייהם . עונת ההתרַבוּת היא התקופה שבה    נעשׂים כל המעברים הגדולים מכוכב לכוכב . הקטבים הם שערי הכניסה והיציאה . בארץ השוזרים הצפון הוא קוטב היציאה של כל הפסולת אל הכוכב האדום, והדרום הוא קוטב הכניסה של השוזרים הצעירים מכוכב הטבעות .

יורם עבר על האינפורמציה , הרהר קצת והבין כי תקופת ההִתרבּוּת היא תקופה קובעת גם בשבילו . הוא חייב להסתלק מחדר הפיקוד המשוכפל , להגיע לסנונית , להמשיך שם בתוכנית ההִמלטוּת .

עצמת הסערה , הרוחות והברקים שמחוץ לכיפה , הלכו וגברו . הוא הבין כי לא יוכל להמריא אל   הסנונית כמו ברחיפות הקודמות , עליו לחשוב על משהו חלופי . אילו יכולתי לעשות טיל מחליפת הרחיפה  – הרהר – שיטיס אותי ישר לסנונית . אז ניזכר כי במחסן הציוד יש טיל מחקר קטן   עם מנוע רַקֶטִי . האם אוכל להסב אותו לטיל חילוץ? –תָהָה – זה לא יהיה קל . הוא בחן את הטיל.  בחללו הפנימי היה מקום לאדם אחד עומד דחוּק ולחוּץ מבלי יכולת לזוּז . אצטרך להגדיל את פתח הכניסה ולהוציא את כל המכשירים , פרט למערכת הניווט , אֶכַּנֵס לתוכו עם חליפת הרחיפה וקופסת פיקוד קטנה וזהו .    היו עוד בעיות , למנוע הרַקֶטִי הייתה תאוצה ראשונית גבוהה מכושר הסיבולת של אדם , ובנוסף חתימת אנרגיה גבוהה שבוודאי תתגלה לשוזָרים . ככל שהם עסוקים ודאי שלא יתנו לו לברוח . אני צריך להסתלק מבלי להשאיר עקבות – חשב , לכן המנוע בטיל ינצל את האנרגיה שבאטמוספרה , ויש שם כרגע המון אנרגיה . הברקים יספקו לי חשמל והרוחות כוח דחף לעילוי .
אני אבנה מעין מפרשׂית חלל . הרעיון נשמע טוב אבל הביצוע מסובך , שיטוטים רבים בספריה ,  חישובים שלאט לאט הפכו לתוכנית .

הוא הציב את טיל המחקר   , רוקן את תוֹכנוֹ , שינה את המנוע , צרף מבחוץ קולטי אנרגיה,    בנה  שילוב מנועים שפועלים לפי עקרון וֶנטוּרִי ולפי מנועי רחיפה . הגדיל את הסנפירים האחוריים ושיפר את כושר התִמרוּן שלהם . הוסיף עוד שלושה סנפירים גדולים ובעלי יכולת סיבוב , באמצע הגובה . התקבל טיל    מסורבל אבל מְתַפקד . התיכנון היה שהטיל ינוע קדימה בסחרור מתוּן והסנפירים יְיַצרו כוח עילוי מהרוחות העזות .  כלומר שהטיל כאילו יתברג למעלה . "לא תהיה לי אפשרות לבחון את זה – הִרהֵר , טיסת הניסוי תהיה גם הטיסה המבצעית הראשונה – והאחרונה ".
הוא בחן את האטמוספרה , זרמי הרוחות הפכו אימתניים , הברקים התמזגו לזרם אחד רצוף . בתוך היוֹרָה הרותחת הזו , אני צריך לחמוק – חשב . הכוִויות עדיין לא הגלידו אך הכאבים כמעט שנעלמו . גופו חזר לתפקד , לא נותר לו מה לעשׂות בחדר הפיקוד , רק לארוז ולהסתלק .הוא גרר את הטיל אל הרחבה , כיוון אותו כך שיעבור בפתח שבכיפה . העתיק לטֶלֶק את כל קטעי  היומן , ומחק אותם מהסִפרייה . לקח את הקפסולה של שיאנג , לבש את חליפת הרחיפה ונדחק לתוך הטיל . הטיל היה כל כך צר שלא יכול להזיז את זרועותיו . הצמיד את יד ימין הפגועה אל גופו , ואת יד שמאל הרים מעל לראש . שם , מעל לראשו התקין את קופסת הפיקוד , כדי לראות את הפיקוד היה חייב להרים את ראשו . סרדינים בקופסה כבר מרגישים יותר נוח – הרהר , האם להיפרד משוּזָר הבית?    – התלבט – נעזוב את זה , הוא כבר יבין .   סגר את דלת הטיל , נשם נשימה עמוקה והפעיל את המנועים .

המנועים חִרחרוּ ובשניות הראשונות חשב כי לעולם לא ימריא . לאט ובכבדות התרומם הטיל , חלף דרך הפתח בכיפה . בחוץ חיכו לו הברקים . לא ניתן היה לדעת אם זה יום או לילה , אורם  המסמא של הברקים הפך את הכֹּול לכּוּר עצום וזוהר מעל ליכולת הקליטה של עין אנושית .   יורם סמך על מערכת הניווט האוטומטית , אך העומס על מערכות הטיל היה רב . דקות ספורות  לאחר ההמראה שָבתוּ המנועים , הטיל נסחף כעלה נידף ברוח .  רק שהרוחות לא יטיחו אותי למטה אל האוקיאנוס – חשב .  הוא המתין קמעה עד שהמנוע התקרר  והפעיל שוב , חרחור קטן הרעיד את הטיל והמנוע חזר לפעול . יורם סרק את הברקים וזרמי הרוח ונתן לניווּט לחשב את המסלול . במשך עשׂרים דקות התקדם הטיל במסלול מְזוּזַג ואז שבת המנוע פעם נוספת , הוא העריך כי עבר כבר יותר ממחצית הדרך , אך השבתת המנוע הטילה אותו שוב לתוך   דייסת הברקים השוצֶפת . מנתוני הבקרה ידע כי  מנוע הוֶנטוּרִי לוהט . הוא ניתק אותו והמשיך עם מנועי הרחיפה בלבד . היה עליו לווסת את קצב הסִחרור, כדי שלא יאבד את ההכרה . ההתקדמות הואטה ולאחר חצי שעה גם מנועי הרחיפה להטוּ . צִמצֵם את עוצמת המנוע וסרק בחיישנים אחר זרמי אויר עולים , זה עזר , לאט ובהתמדה חש   שהוא מתרומם . כעבור שעה נמצא כבר מעל לסופות ולברקים . מנועי הרחיפה חזרו לתפקד .  הסנונית הייתה מאות קילומטרים דרומית לו . אך זה כבר היה קל , טיסת שיוט רגילה הביאה אותו לסנונית .

  11)  שׂיחות  ומחשבות         

הוא נחת בזהירות על הרחבה , דחף את דלת הטיל ונחלץ ממנו מותש . הצמיד את הטיל לרחבה   והסתכל סביב , היה לילה , כיפת השמים זהרה, הרחק במערב ניצבו חיים שתים וחיים שלוש . נכנס לסנונית וניגש לאילן . אילן שכב מוקף מכשירים , פעם נוספת בדק יורם את מצבו ומצא שהכול תקין . נתן למערכת הקיום רצף הוראות להחזיר את אילן להכרה מלאה. תידרש לכך קרוב לשעה, הודיעה לו המערכת . יורם הכין לעצמו ארוחה , התרחץ וניגש למערכת ההחייאה , שם היו שמורות רקמות תאים עוּבָּרִיים שלו עצמו , שנועדו לריפוי ואיחוי פציעות קשות . המערכת טיפלה בו ואף הורתה לו לנוח לפחות שש שעות . בזמן שיורם עסק בריפוי התעורר אילן ובָּהָה סביבו . הוא ראה את יורם  חבוש ושאל מה קרה .

יורם: איך אתה מרגיש ?
אילן: בסדר , קצת מטושטש אבל בסדר .
יורם: לא תאמין מה קרה , אתה היית בתרדמה קרוב לארבעה חודשים . אנחנו נתפסנו על ידי יצורים שחיים במערכת גָמָא אוריונִיס , אני קורא להם "שוּזָרים" . הסיפור הוא ארוך, וכדי שתבין טוב מה קרה , אתן לך לשמוע את יומן הספינה, מאז שנתפסנו ועד עכשיו , ואני  בינתיים אטפל בעצמי .
יורם הטעין את היומן למערכת ואילן הקשיב , יורם המשיך לטפל בפצעים . מפעם לפעם השמיע אילן קולות נשיפה וקריאות "יוֹאוּ" . אחרי כמה זמן עצר אילן את היומן ואמר:   – אתה רוצה להגיד שכל הזמן הייתי פה בתרדמת ? אני אפילו לא זוכר מה
קרה !
יורם: סמוך על השוזָרים , הם טובים בהִשתלטוּת .
אילן: ומה התוכניות שלך עכשיו ?
יורם: כשתגמור את היומן אתן לך את הקפסולה שקבלתי מהשכן שלנו שִיאַנג רוֹקָס , ואז נחשוב  איך מסתלקים מפה .

אילן המשיך להאזין ליומן וכשגמר נשאר קצת מהורהר , ואמר:
– אז הגעת לכאן בתוך הטיל , איפה השארת אותו?
יורם: הוא על הרחבה , אבל אני לא בטוח שנשתמש בו שוב , זה משהו חד פעמי .

אילן: טוב נראה , תן לשמוע את הקפסולה של שיאנג .
אילן האזין לקפסולה ויורם חשב- "כבר מזמן לא דברנו כל כך הרבה, השוזָרים עשׂו מאתנו דבְּרָנים. "
 אילן הקשיב לתיאורים של שיאנג ואחר אמר:
– תן לי כמה דקות לחשוב ולעכל את כל הסיפור הזה . בינתיים בוא נראה מה קורה מתחתנו .   הם צפו בסערות ובנחילי הברקים שְשָצפוּ תחתם . ואילן אמר:
– מכל זה יצאת? ועוד בחתיכה אחת? אנחנו צריכים להסתלק מכאן מהר .
יורם: אני עוד לא יודע איך לנתק את הסנונית מהשליטה של השוזרים .
אילן: בוא נשאל את שיאנג , הוא בטח יודע משהו .
זה היה רעיון טוב ויורם שׂמח לבקר שוב בטייגר . שניהם חגרו חליפות רחיפה ויצאו לרחבה . מהרחבה נגלה להם מראה מרהיב , במזרח הפציעו קרני השמש כחולות סגולות , במערב בָּהַקוּ    כוכב הטבעות ומאחוריו הכוכב האדום . מעליהם זהרו ריבוא כוכבים ומתחתם סערו הברקים עד שבקושי ניתן להבחין בפני הכוכב . גוף הסנונית הכחלחל זהר לאורה של השמש , לא הרחק מהם נצנצו באור חיווריָן כמו כוכבים קטנים הטייגר וחלליות אחרות . יורם הראה לאילן את הטייגר , שניהם החליטו לשמור על קשר עין ורחפו אל הטייגר .      יורם נכנס ראשון , אילן אחריו , שיאנג שכב בחדר הפיקוד .
יורם, התחבר למערכת הקשר ואמר:  שלום שיאנג, כאן יורם, נמצא לידי אילן גם הוא מהסנונית.
שיאנג: שלום לכם , מה שלומכם? אני זוכר שאילן היה בתרדמה , מה המצב בחוץ?
אילן: שלום שיאנג , בחוץ סוער מאד , יורם נחלץ מחדר הפיקוד שלמטה ואני רק התעוררתי מהתרדמת , שנינו מחפשׂים דרך לברוח מפה ובאנו להתייעץ אתך .
שיאנג: אם לברוח , עכשיו העונה הטובה ביותר . אבל אל תשכחו כי השוזָרים שולטים על כל הסביבה למרחק של מיליוני קילומטרים , אל תזלזלו בהם .
יורם: כן , נשתדל להיזהר ונבצע גם קפיצות חלל . אבל לפני הכול איך אנחנו מתנתקים מהשליטה שלהם במערכת הניווט? ועוד שאלה , האם אינך עייף?
הייתה הפסקה , ושיאנג ענה: אני לא עייף , כי הם עסוקים ולא מדברים איתי . הם  שולחים עכשיו את כל הפסולת שלהם למִחזוּר בכוכב האדום . תצרפו את הסנונית לזרם הפסולת , וכשתהיו סמוך לכוכב האדום תתנתקו ותברחו .
אילן: נשמע מעניין אבל איך אנחנו מצטרפים לזרם הפסולת?
שיאנג: יש להם סימוּן לכל דבר . הסנונית והטייגר וכל שאר החלליות הם תחת סימוּן של לוויינים ,  לפסולת יש להם סימון אחר , לאסטרואידים חופשיים יש להם סימון שונה .
אילן: ואתה מכיר את כל הסימונים האלה?
שיאנג: כן, היה זמן שבעצמי חשבתי לברוח, ואז למדתי את כל הסימוּנים . אחר כך הגעתי למסקנה שבמצבי, לא אוכל לשלוט בטייגר ולכן זנחתי את הרעיון . אילו יכולתי לשלוט בגופי , הייתי מצטרף אליכם .
יורם: איך מחליפים את הסימוּן ?
שיאנג: לכל דבר הם מצמידים תג זיהוי עם קוד זיהוי . הם סימנו את כל העצמים שמרחפים בחלל מסביב עד למרחק של עשׂר שנות אור, הכול מזוּהה ומתוּיָג . הם גם יכולים להחליף את קוד הזיהוי במידת הצורך . אני למדתי את השיטה שלהם,  תנו לי זמן ואכין לכם קפסולה.
 אילן: טוב, רק אל תתיש את עצמך יותר מדי . איכפת לך אם נסתובב קצת בטייגר ?
שיאנג: אני שומר על עצמי . בקרו איפה שאתם רוצים . תבואו בעוד יום והקפסולה תהיה מוכנה . אם אתם רוצים להסתלק מפה , עכשיו הזמן הטוב ביותר . ועכשיו אנוח קצת . והוא נדם  .
הם עזבו את חדר הפיקוד , יורם הראה לאילן את המחסנים והציוד של הטייגר
אילן אמר: תגיד , אין לשיאנג רקמות באיזה מקום .
יורם ענה: בוא נחפשׂ .
בדיקה קצרה גילתה להם כי גם לשיאנג, כמו אצלם יש מִצבּוֹר של רקמות עובריות לצורך ריפוי .
 אילן : אולי ננסה לשחזר את כל הגוף שלו בעזרת הרקמות האלה ?
יורם : אני לא זוכר שאי פעם שיחזרו גוף שלם בעזרת הרקמות . צריך לבדוק בספריה .
אילן: נחזור לסנונית ונתחיל בהכנות .
הם יצאו מהטייגר . בחוץ זרחה השמש . לאורה ראו כי מהקוטב הצפוני יוצא זרם אפור-חום ונמשך למרחקים עד שנעלם באפלת הרקיע . שניהם הבינו כי זהו זרם הפסולת שמגיע עד לכוכב האדום . מכוכב הטבעות זרם אל ארץ השוזרים, זרם לבנבן-ירקרק והגיע עד לקוטב הדרומי .  עונת ההִתרבּוּת הייתה בעיצומה .   הם ריחפו ישר לסנונית .

 12)  הִימַלטוּת         

כשנכנסו לסנונית אמר יורם: אינני יודע אם הם מסתכלים עלינו ואם בכלל יש להם זמן     לבדוק    מה קורה  בסנונית או בטייגר,  אבל אני מציע שאת כל הטיולים נעשׂה בלילה .
אילן הסכים ושאל: גיבשת כבר רעיונות איך מסתלקים מפה?
יורם: באופן כללי נקבל את העצה של שיאנג . נצטרף לזרם הפסולת שמוביל לכוכב האדום, שהוא גם הכוכב הרחוק . ומשם נברח .
אילן: ומה אם הם יגלו אותנו ?
יורם: כדאי שנברח בקבוצה גדולה, כך שבתחילה הם לא יזהו מי הוא מי, ככה נצליח להתרחק מה שיותר . נצטרך גם לחשוב על קפיצת חלל .
אילן: ראיתי בטייגר המון מנועים נצמדים,  נוכל להצמיד אותם לאיזה עשׂר חלליות,  ונבריח את כולם בבת אחת .
יורם: כן, נבריח גם את הטַייגר ושתי החלליות הישנות שלנו , נהיה ממש עדר .
אילן: על אחרים לא איכפת לי , אבל אני לא רוצה ששיאנג ייתפס.  אפשר לסדר גם לטייגר קפיצת חלל אחת לפחות .
יורם: בהחלט . צריך לתכנן הכול, כולל המסלולים . תן לי לבדוק ולתכנן את מסלולי ההימלטות ואתה תבדוק את עניין הרקמות והריפוי של שיאנג .

שניהם שקעו בעבודה . עם רדת החשיכה חזרו לטייגר וסִפּרו לשיאנג על תכניותיהם.
אילן: מצאתי דרך אפשרית , שתוכל לשקם את כל הגוף בעזרת  בנק  הרקמות שלך.
השִחזוּר יהיה איטי מאד . תחלוף בערך שנה עד שתשתקם . התוכנית שלנו היא שתתחיל את השיקום רק אחרי שתהיה רחוק מפה . האם זה ניראה לך ?
שיאנג: עד כמה תכנית השיקום הזאת בטוחה ?
אילן: היה מקרה אחד על כדור הארץ , ששיקמו את גופו של אדם שאיבד את כל גופו ורק הראש נשאר . אצלך המצב יותר קשה , כי אצלך רק המוח חי . אבל אני מאמין שהדבר אפשרי אם משתמשים באותם עקרונות ובאותן שיטות .
שיאנג: אני אקח את הסיכון . איזה מסלול בריחה תכננתם לי ?
יורם: אנחנו כולנו נצא בקבוצה ונצטרף לזרם המִחזוּר עד לכוכב האדום . שם נשנה תִּיוּג , נסמן את כולנו כלוויינים חופשיים , ניתן גז ונסתלק .
אילן: לכל אחד יהיה מסלול בריחה משלו . אתה תבצע ראשון קפיצת חלל  ארוכה , תדלג למרחק של כמה עשׂרות שנות אור .  אחר כך תשַיֵיט חופשי ויהיה לך מספיק זמן לשקם את גופך .
שיאנג: יש בעיה , השוזָרים הקיפו את כל המרחב סביבם באסטרואידים  מתוכנתים, שמרחפים שם כמו כלבי שמירה . אם הם מזהים מַשהו חשוּד , או שמשמידים       אותו, או שגוררים אותו לכאן .
יורם: יש לך קצת חימוש ? תירה בהם !
שיאנג: כל החימוש שלי לא יספיק . אני רוצה לשַייט שנה שלמה בשקט , עד שאצליח לשקם את כל הגוף .
אילן: ומה אתה מציע ?
שיאנג: פעם, כשעוד תכננתי לברוח , מצאתי אזור אחד , שאני קורא לו "הבועה הכתומה" . ושם, מסיבה שאני לא יודע , הם לא מסתובבים . אתן לכם את הקואוֹרדִינַטוֹת ואתם תקפיצו אותי לשם .

אילן: אם הם לא מסתובבים שם . אולי זה מקום מסוכן ?
שיאנג: ברור לי שלהיות חשׂוף לכַּלבֵּי השמירה שלהם זה מסוכן בשבילי . כי אינני קל תנועה , ואהיה זקוק לשנה שלמה  ורגועה, כדי להשתקם . אני לא יודע מה מחכה לי בבועה הכתומה , אבל צריך לנסות .
יורם: טוב אנחנו נתחיל להצמיד את המנועים לעשׂרת הלוויינים הכי קרובים אלינו כדי שיהיו חלק מהעדר שיברח אתנו .
שיאנג: שני דברים . ראשית, המנועים גדולים ומסורבלים , בדרך כלל ההצמדה נעשית על ידי צוות של ארבעה אנשים. אתם שניים , יהיה לכם קשה . דבר שני, כל מנוע ניתן לתכנות מוקדם ויש אפשרות להפעלה מרחוק . כשאתם מצמידים , אל תשכחו לחבר את מערכת הפיקוד .
יורם: עכשיו אתה מדבר כמו מכונאי .
שיאנג: זה מה שעשׂיתי כל השנים .

הם ניגשו לעבודה . כמו ששיאנג אמר , זה היה קשה, עד הבוקר הצליחו להצמיד רק חמישה מנועים . כשהתחיל להאיר חזרו לסנונית . נחו קצת והתכוננו לקראת הלילה הבא . כשהחשיך חזרו לטייגר והמשיכו בהצמדת המנועים . חוץ משתי החלליות הישנות היו שם לוויינים לא מזוהים , שלא היה ברור אם הם תוצרת ארץ השוזרים או משהו מתרבויות אחרות, לא ידועות .   לא היה להם זמן לבדוק , רק צִלמו אותם מקרוב והצמידו את המנועים . לאחר הניסיון של הלילה הקודם , הצליחו להצמיד יותר מהר . הם סיימו את העבודה קצת אחרי חצות . חזרו לטייגר אל חדר הפיקוד .

יורם : שלום שיאנג . סיימנו להצמיד את המנועים . באנו להיפרד . מחר , קצת לפני חצות נזוז מפה .
שיאנג: טוב, ומה בדיוק התוכניות ?
יורם: הכנו לך קפסולה שתוכל לקרוא הכול . אבל לפני זה אני רוצה לספר לך שבדקנו את האזור הזה  "הבועה הכתומה" וזה מקום בעייתי . התפוצץ שם כוכב לפני 185 מיליון שנה . כל האזור מלא בשברים שלו ויש שם גם חור שחור בינוני שבולע כל מי שמתקרב אליו . הניווט שם קשה . אתה בטוח שאתה רוצה להגיע
לשם ?
שיאנג: כבר 12 שנים אני חושב איך לצאת מפה . אני לא אוותר על ההזדמנות הזו . צריך קצת אתגרים בחיים , לא?    תנו לי את כל המידע שיש לכם על המקום הזה ואני אַתַמרן .
  אילן: בסדר , אנחנו נתכנן לך את המסלול מפה לכוכב האדום . משם תדלג לבועה הכתומה, כשתצא מהדילוג , תנחת בשוליים של הבועה הכתומה , מאותו הרגע אתה עצמאי . כדי שיהיה לך יותר קל , הכנתי לך מֶמיר נוֹירוֹ-אופטי . שיאפשר לך לשלוט במערכת הפיקוד בעזרת מחשבות בלבד . בקפסולה יש הוראות הפעלה , ייקח לך זמן להתרגל לממיר אבל אני בטוח שהוא יקל עליך .
שיאנג: טוב מאד .

יורם: זהו , כאן נפרד , אנחנו חוזרים לסנונית . בעוד פחות מעשׂרים שעות נפעיל את המנועים . הייתי מחבק אותך אם זה היה אפשרי . המטרה שלנו להגיע לסיריוס , אבל כדי לא לגלות את הכיוון ננוע בזיג-זג . כשנגיע לסיריוס נשלח קפסולת לייזר לכיוון שלך . אני מקווה שעוד ניפגש .
אילן: דרך צלחה לכולם .

והם חזרו לסנונית . נשארו להם  דברים אחרונים . בניָית לוח זמנים מדויק להימלטות , הפעלה ושליטה על כל החלליות והלוויינים . כשסיימו את ההכנות נשארו להם כחמש שעות מנוחה לפני הזינוק . יורם נכנס לגומחה והשמיע מוזיקה חרישית . אילן התפרקד על מושב הפיקוד ועצם את עיניו . שניהם הרהרו במה שמצפה להם , מי יודע מתי ינוחו בפעם הבאה .    כשהגיע הזמן חזר יורם למושב הפיקוד . הוא היה אחראי על הזנקת  הסנונית . אילן היה אחראי על ההזנקה של כל השאר . שעה וחצי לפני חצות הופעלו המנועים , הלהקה יצאה לדרך .  הם החליפו את תגיות הזיהוי לסנונית ולכל השאר, לא הבחינו בשום תגובה מצד השוזָרים ,והרהרו מתי יבחינו בהם השוזָרים ויתחיל המרדף .

הסנונית והלהקה כולה נעו צפונה,    סמוך לקוטב ראו נחיל אין סופי של גושים אפורים עולים מפני הכוכב , מתלכדים לזרם אדיר , כביר ורחב  שהלך והרחיק עד לכוכב האדום . הם הצטרפו ונתנו לזרם להוביל אותם , סביבם  רחפו הגושים האפורים והתחושה הייתה מעיקה . הזמן חלף , הזרם האפור עבר לא הרחק מכוכב  הטבעות , פעילות עצומה רחשה שם . שמרו על דממה וניסו לא להתבלט , שניהם ציפו לרגע שיגיעו   לכוכב האדום ומשם יזנקו לחלל . כעבור זמן שנראה להם כנצח היה הכוכב האדום , ענקי רוחש ומבעבע, מתחתם . ה ר ג ע    ה ג י ע   , ראשונה זינקה הטייגר , חלפה על פניהם , הקדימה אותם וכשהייתה כאלף קילומטר לפניהם הבהיקה באור עצום ודילגה לחלל .

אילן שידר הוראות לשאר הלוויינים , לכל אחד נקבע מסלול שונה כך שיקשה על השוזָרים לאתר אותם . כעשׂר שניות לאחר הטייגר זינקה גם הסנונית לחלל .   בדקות הספורות שנמצאים בעַל-חלל מאבדים את התחושה , אבל היציאה ממנו מלוּוָה תמיד בהרגשת כּבֵדוּת ועייפות כאילו לאחר מאמץ ארוך ומתיש . אילן ויורם היו מוּדעים לתחושות אבל ידעו כי אסור להם להיכנע לעייפות , כי גם לאחר הדילוג נמצאו קרובים מדי לגָמָא אוריוניס  ולאזור השליטה של השוזָרים .  שיגרת היציאה מעַל-חלל חייבה אותם לסדרת פעולות . כמו בדיקת מערכות הספינה , התמצאות בסביבה החדשה וקביעת נתיב וניווט . לא נִתן היה לדלג פעם נוספת באופן מידי, דילוג נוסף חִיֵיב הֵערכות חדשה שדרשה זמן . הם ידעו שכלבי השמירה של השוזרים משוטטים בסביבה . יורם עסק בשִגרת היציאה מהקפיצה ובהֵערכוּת לקפיצה הבאה.  אילן פיקד על מערכות ההגנה . כספינת סיור/מחקר היה להם רק חימוש מינימלי . תותח אטומי ועשׂרה פגזים, זה הכול . אבל היו  להם מערכות חיישנים משוכללות . אילן הטעין בכולם את נתוני הזיהוי של האסטרואידים המתוּכנתים כפי שקיבל משיאנג . והעמיד את מערכת ההגנה על ערנות מרבית .

          13)  כּתישָה      

לא חלף זמן רב והחיישנים זיהו ממרחק שלושה כלבי שמירה . הסנונית עדיין נשׂאה תיוג של אסטרואיד חופשי, יורם ואילן קיוו שהסימון הזה יסיח את דעתם של שלושת הכֶּלבּוֹאידים  (כפי שכּוּנוּ על ידי יורם ואילן) . ואכן בתחילה נראה כי הכּלבואידים אינם מתכוונים לתקוף , אבל פתאום חל שינוי בהתנהגותם, שלושתם שינו כיוון והחלו מתקרבים במערך התקפי .
הם זיהו אותנו – אמר אילן – כנראה שהסימון שלנו כבר לא תקף .
ויורם ענה: כנראה שהשוזרים שינו להם את ההוראות והם מחפשׂים אותנו בכל מקום .

לא נשאר להם הרבה זמן לדיבורים , אילן ירה שלושה פגזים . שני כלבואידים נפגעו והתפוצצו מיד , על השלישי היה חייב לירות פגז נוסף . הסכנה המיידית חוסלה . אך,  שניהם ידעו כי החימוש שלהם מועט ולא יוכלו לעמוד בהתקפות רבות . נותרו להם כ-30 שעות עד הדילוג הבא.  יורם המשיך בהכנות .
אילן ,שקע בהרהורים ואחר אמר: החימוש לא יספיק, כדי להתרחק מהם נצטרך להשתמש בפיתיונות .
יורם : לְמָה אתה מתכוון ?
אילן: תראה , יש לנו ארבעה מדורים עם מטען . בראשון שבר שביט, בשני אסטרואיד חופשי, בשלישי אבק קוסמי וברביעי סלע גדול . חוץ מהאבק אלו דברים עם מסה נִכֶּרת , אם נשחרר אותם, הכּלבואידים ירדפו אחריהם ואנחנו נסתלק .
יורם: טוב, אפשר גם לחבר לכל אחד איזה נפץ אטומי שיתפוצץ ברגע שיתקרבו אליו.
אילן: יפה , אני הולך להתקין אותם .

אילן עבר ממדור למדור , חיבר לסלעים ולאסטרואיד מנוע רקטי קטן ונפץ אטומי . חלפו 30 שעות והסנונית כבר הייתה מוכנה לדילוג הבא . החיישנים התריעו על כּלבואיד הטס במהירות אליהם . מהירותו לא נתנה להם זמן רב להרהורים . אילן כיוון את התותח וירה פגז מהיר , הכלבואיד התרסק סמוך מאד אליהם . זה היה קרוב , מחסום האנרגיה דחה את רסיסיו והסנונית לא נפגעה.   אבל היֶרִי גרם לשינויים בספינה ונדרשה שעה נוספת לכוונן מחדש את מערכות הדילוג . הם קיוו שלא יופיע כלבואיד נוסף לפני הדילוג . סביבם היה רגוע , בנפץ עז נכנסו לדילוג וכעבור דקות ספורות מצאו עצמם במקום חדש . רחוקים יותר מגמא אוריוניס , שנראה כבר קטן יותר ופחות זוהר . הם ידעו כי הסכנה לא חלפה , יורם פיקח על מערכות החללית והכין אותה לדילוג הבא .

רזרבות האנרגיה בספינה ירדו , לכן נדרש זמן של 60 שעות עד הקפיצה הבאה . אילן פיקח על ההגנה . שניהם היו עייפים וקיוו שלא ימצאו כּלבּואידים בסביבה . עברו למעלה משלושים שעות ואז הופיעו שני כּלבּואידים . אילן פתח מדור , הכּלבואידים הסתערו , ואילן שלח מולם את הסלע. אחד מהכּלבואידים קרב אל הסלע , נראה הבזק אור והוא הושמד . על הכּלבואיד השני ירה פגז וגם הוא התרסק . נותרו להם יותר מעשׂרים שעות עד הדילוג הבא , יורם תכנן את הקפיצה . הזמן חלף הסביבה הייתה שקטה ושניהם קיוו  שהשקט ימשך עד הדילוג . אבל, חמש דקות לפני הדילוג הופיעו מרחוק שניים נוספים .
יורם אמר: תירה בהם פגז ומיד נדלג . אני אכניס תיקונים לקפיצה לפי הערכה .
אילן ירה , נראה הבזק חזק , לא היה להם זמן לברר מי מהכּלבואידים נפגע ומיד נכנסו לקפיצה ונעלמו בעל-חלל .

כשיצאו מהעל-חלל , ידעו מיד שזו הייתה קפיצה גרועה , מערכות הספינה קִרטעוּ , הניווט גמגם . בשעות הראשונות לא ידעו כלל איפה הם . סמוך להם היו שישה כוכבים ארבעה כחולים ושניים אדומים . הסביבה הייתה גדושה בכוכבי לכת ואסטרואידים שנעו במסלולים מוזרים . עברו יומיים עד שמיקמו את עצמם בצורה מדויקת , התברר להם שיצאו מהקפיצה סמוך מאד לקאסטוֹר הלא הוא אלפא גֶ'מיני . מערכת קאסטור נמצאת 54 שנות אור ממערכת השמש סוֹל   וכ-46 שנות אור מסיריוס . הם התקרבו לסיריוס אבל עדיין היו חייבים לעשׂות עוד קפיצה אחת כדי להתקרב ממש ליעד . אבל הסנונית לא הייתה מוכנה . אילן ויורם סקרו את המערכות ומצאו כי   ידרשו ששה ימים כדי להכשיר את הספינה לדילוג הבא .

הם ידעו כי קאסטור אינו כוכב אחד אלא מערכת של שלושה זוגות כוכבים . בעצם זו מערכת מעניינת מאד.  יש לכול המערכת הזו מרכז כובד משותף . וכולם נעים סביבה במחזוריות איטית של עשרות אלפי שנים .  יורם מצא כי במערכת קאסטור יש כוכבי לכת רבים , אבל בגלל מורכבות המערכת היו מסלולי ההקפה שלהם מפותלים וסבוכים . לחלק מכוכבי הלכת היו גם ירחים . בתנאים אחרים היו שׂמחים להקדיש זמן למחקר של כל ששת הכוכבים . אבל הזהירות  חייבה אותם לשמור על כוננות גבוהה . למרות המרחק מבֶּלַטריקס הלא הוא גמא אוריוניס , לא יכלו להיות בטוחים כי יַצאו מכלל סכנה . אילן הכין את שבר השביט והאסטרואיד לשיגור מהיר .

יורם: הדילוג האחרון היה גרוע . עד שנחזיר לנו את כל האנרגיה לדילוג הבא יעבור כמעט שבוע . עד הדילוג נשייט באופן חסכני כדי לא לבזבז אנרגיה .
אילן: עוד לא יצאנו מכלל סכנה , אנחנו חייבים להיזהר . נותרו לנו עוד ארבעה פגזים ושבר שביט ואסטרואיד כפִּיתיונות .
יורם: יצאנו קרוב מדי לקאסטור הסביבה פה מלאה בגופים מרחפים . זאת מערכת
מאד מורכבת . אפילו הסִפריָה לא נותנת תמונה מלאה .
אילן: אני מנסה לברר אם בין כל אלה שמרחפים פה , לא מסתתר איזה כּלבואיד צמא לטרף . אנחנו צריכים לקחת בחשבון , שהשוזרים יודעים שאנחנו רוצים להגיע לסיריוס . הם לא יודעים בדיוק איפה אנחנו , אבל הם יודעים את המסלול . והם משקיעים מאמץ עצום , כדי לתפוס אותנו .
 יורם: אולי נצוד עוד שניים שלושה אסטרואידים שיוכלו לשמש כפיתיונות ?
אילן: טוב , בוא נחפשׂ כמה פיתיונות מתאימים .

המצלמות סיפקו להם תמונה פַּנוראמית , מסביב , אבל את יורם זה לא סיפק. הוא פתח את הצוהר.   המראה היה באמת מרהיב , לפניהם היה הזוג האדום , קרובים זה לזה ובוהקים כמו עיני חיית טרף אדמדמות . מעליהם היה זוג כחול כמו שני פנסים עטויים הילה סגולה דמוית ענן  . את הזוג מאחור לא יכלו לראות מהצוהר . לכל זוג היו כוכבי לכת ושביטים . חלק מהשביטים נעו מהר גוררים שובל זוהר , וחלקם איטיים ובעלי אור עמום . זו הייתה סביבה תוססת כאילו מישהו החליט לחגוג ולהצית זיקוקים .

יורם חיפש אסטרואידים . החיישנים גילו לו אסטרואיד מאסיבי מרחף לא הרחק מהם.  הסנונית פנתה אליו והוא ניצוד בעזרת מערכת הכבידה של החללית . בגלל גודלו לא יכלו להכניס אותו לתוך אחד המדורים, לכן החליטו להצמיד אותו לדופן . כך במשך חמישה ימים צדו עוד שבעה אסטרואידים והצמידו אותם סביב לספינה עד שגוף הסנונית כמעט נעלם בקרב אשכול הסלעים שסביבו . הדבר חייב אותם לשנות את מרכז הכובד של הספינה , פעולה שדרשה יום  נוסף. אילן  חיבר  לכל אחד מהצמודים מנוע רָקֶטי ונפץ אטומי . לא הרחק מהם הייתה חגורת אסטרואידים גדולה .

יורם – בחן אותה בחשש , ואמר : בתוך החגורה הזו יכולים להסתובב הרבה כּלבואידים . ואילן אמר: כדאי שנבדוק לפני שאנחנו מתקרבים לשם .
יורם: בוא נשלח לשם טיל מחקר עם חיישנים .
אילן: נוכל לשלוח אפילו שניים , כי עדיין מוצמד למדף בחוץ הטיל שלך .

אילן נשאר בחדר הפיקוד ויורם התקין את טילי המחקר . שני הטילים נשלחו לחגורת האסטרואידים , כשהם עמוסים בחיישנים . תוך כמה שעות דיווח הטיל הראשון על אחד עשר  כּלבואידים , והטיל השני מצא עוד שבעה . זה היה המון . שניהם שקעו במחשבות , מה עושים נגד  כל כך הרבה אויבים ?

אילן: לא נוכל לצאת נגדם ראש בראש , צריך לבלבל אותם .
יורם: תראה , אין שם יצורים תבוניים , הם מתוכנתים . אמנם הם לומדים מהר ומתקנים  שגיאות , אבל עדיין זה תכנות . אנחנו צריכים להיות יותר זריזים מהם .
אילן: אולי נשנה את התִיוּג שלנו וגם שלהם כך שלא ידעו מי נגד מי ?
יורם: כן  נכון , נשנה תיוג בצורה רציפה , יותר מפעם אחת .
אילן: לא נוכל לעשות הכול באופן ידני . צריך לבנות מערכת שליטה ובקרה שתנהל את כל הסמטוחה הזאת .
יורם: צריך ליצור מערכת שתשלב בין החיישנים שלנו , מערכת הניווט , מנגנון התיוג ובקרת אש , כדי שהכּול יפעל בצורה מתואמת .
אילן: נצטרך ליצור פרובוקציה כך שכולם יתקיפו אותנו בבת אחת , אז נוכל לסבך אותם זה בזה,ומערכות הבקרה שלהם יקרסו .
יורם: טוב , יש לנו מה לעשׂות .

ראשית איתרו במדויק את כל הכלבואידים ומסלולי תנועתם . אחר כך איחדו בין כל המערכות שיפעלו תחת בקרה מתואמת . הם ידעו כי כאשר יתרחש הקרב , קצב האירועים יהיה כל כך מהיר עד שלא יוכלו לשלוט בכֹּל באופן ידני . לכן נדרש מהם לקבוע מראש כללי טקטיקה ולהזין את הנתונים לתוך מערכת הבקרה . עשׂר שעות עבדו על כל המערכות עד שהשלימו את התוכנית , אחר כך השקיעו עוד שעתיים בסימולציה של הקרב .כדי לראות אם לא טעו . אחרי שהסימולציות הראו להם 99.5%  הצלחה , החליטו שהם מוכנים .

אילן היה אחראי על ניהול הקרב , יורם אחראי על הניווט , על מערכות ההגנה של הסנונית ועל התותח האטומי . היות ונשארו להם רק ארבעה פגזים בתותח , החליטו לירות אותם רק במצבי חירום , כשהסכנה תהיה קרובה ומיידית .
כשהכּול היה מוכן , יצאו לסיבוב פרובוקציה , לעורר מתרדמתם את כּל הכּלבּואידים.   יורם הִתוָוה מסלול טבעתי כך שהם חולפים במהירות תוך יצירת רעש וצלצולים סמוך לכל הכּלבואידים . זה עבד , וכּל 18 הכּלבואידים התנפלו עליהם בבת אחת . אז החל הקרב .  הטקטיקה הייתה ברורה , לבלבל את הכּלבואידים תוך שינוי תיוּג רצוף,  כך שיתקפו אחד את השני . להוסיף לסַמטוֹחָה גם את האסטרואידים הצמודים שיתפוצצו בקרבת הכּלבואידים . ורק   במצב חירום להפעיל את התותח . מערכת התיוּג שינתה את התִיוּג של שני כּלבואידים סמוכים כך  שיתקיפו אחד את השני . התִיוג של הסנונית הוחלף כל חצי דקה , ובנוסף נשלחו האסטרואידים   הצמודים עם תִיוג משתנה , קרבו לכלבואידים והתפוצצו .

רצף התפּוצצויות אדירות הקיפו את הסנונית מכל עבריה . רסיסי סלעים נתזו לכל עבר . למרות מערכת ההגנה חלקם אף פגע בסנונית . מערכות הניווט התקשו לתמרן בין השברים . שלוש פעמים הפעיל יורם את התותח . אבל כעבור מחצית השעה נמוגו הדי הקרב האחרונים . הכּלבואידים הושמדו . מותשים הסתכלו אילן ויורם אחד אל השני והבינו כי ניצחו .
חמשת הימים הבאים עברו עליהם בשלווה יחסית . תוך שהם מתכוננים לדילוג הבא . מערכות ההתרעה עדיין פעלו תוֹך ערנות גבוהה , אך לא היו שום התרעות . הם ניווטו את הסנונית הרחק מקאסטוֹר , כדי להקל על הדילוג . זה היה אמור להיות הדילוג האחרון שיביא אותם סמוך לסיריוס .

14     )  הפגז  האחרון         

אחרי הדילוג  יצאו מהעַל-חלל כשהחללית פגועה ושׂרוטה כתוצאה מהקרב הקודם . זו הייתה הקפיצה האחרונה שיכלו להרשות לעצמם . רזרבות האנרגיה של הספינה הגיעו לקו האדום . מערכת ההפעלה עם החש"ז במרכזה שמרה בקושי על איזוּן . אילן ויורם היו עדיין מותשים   מהקרבות האחרונים . אבל הם ידעו כי  בשיוט מהיר ללא קפיצות חלל  יגיעו למערכת סיריוס בעוד שלושה חודשים . יהיה להם מספיק זמן לחדש את מלאי האנרגיה , לעשׂות בקרת נזקים בחללית ולנוח . שניהם ישבו עדיין חגורים ומאובטחים בכיסאות הפיקוד , למרות הערכתם כי יצאו כבר מאזור השליטה של השוזָרים , הניסיון הכתיב להם זהירות .

אילן יִיצב את הספינה , מכתיב למערכת הניווט את הנתיב .יורם סרק את מדורי הספינה , הוא מצא סדקים במדור הראשון ובמדור החמישי . הכין שדר לצוות סיריוס על מקומם ודִווּחַ מקוּצר על מה שעבר עליהם , השדר נשלח . אילן בדק את מערכות החללית , כולן היו חבולות ,התברר כי   מערכת הקיום עם ביו-סייבר צמחי הייתה החסוֹנה ביותר . הם תכננו את השבוע הקרוב וחלקו ביניהם את העבודה . שניהם היו עייפים אבל ידעו כי הקשה ביותר כבר אחריהם .

– אז חשו חבטה !  הספינה הזדעזעה , מערכות החרום הִבהבו .

אילן צעק: הוא נצמד אלינו  !!
מי ? –  שאל יורם .
ואילן ענה: האסטרואיד שלהם !

אסטרואיד שחור נצמד לספינה מאחור , בחיבור שבין המדורים שלוש וארבע . חבטת ההיצמדות לא הייתה חזקה . אבל תוך שניות התברר כי לאסטרואיד מנוע משלו והוא ,מנסה לגרור אותם אחורה . מערכת ההפעלה הגבירה את הכוח  , אבל למרות זאת מהירות החללית ירדה . בדיקות שעשׂו הבהירו ליורם ואילן שמצבם קשה . לאסטרואיד יש מנוע חזק יותר .    המצב דמה למשיכת חבל בין שתי קבוצות שאינן שוות בכּוֹחן , היה ברור מי ינצח , זו רק שאלה של זמן .
יורם – נזכר איך נלכד שיאנג רוֹקַס:   הממזרים עושׂים לנו את תרגיל שיאנג .
אילן המודאג הנהן ולא ענה . היה ברור להם שתוך זמן קצר מערכת ההפעלה תוּשבַּת . הסימנים   המדאיגים כבר נראו , המאמץ והכוח שהופעל גרמו להתחממות מרכז החללית . בקרוב יתפשט החום לכל הספינה ואז המערכות  יקרסו .

אילן אמר: יש לנו עוד פגז אחד , נכון ?
יורם אישר . ואילן המשיך: מה אם נפוצץ אותו על האסטרואיד ?
זה היה רעיון מטורף . פיצוץ אטומי קרוב כל כך , חייב לפגוע גם בספינה עצמה .
יורם: אתה בטוח שאין לו איזה שהם מערכות הגנה , שידחו את הפגז
לפני שיתפוצץ ?
אילן: האסטרואיד לא נראה לי חכם . הוא כמו טנק , שיש לו משׂימה אחת , להיצמד אלינו ולגרור אותנו לשוזָרים , זה מה שהוא יודע לעשׂות . חוץ מזה מה יש לנו להפסיד ?
שאלה טובה ! – חשב יורם .

לא עמד לרשותם זמן רב . החום ממרכז הספינה הלך והתפשט . ראשית כיוון יורם את הפגז האחרון . אילן עבר על כל מערכות הספינה ,  בכל מערכת שתל הוראה לפעול אחר הפיצוץ   באופן עצמאי , לשקם במידת האפשר את הביו- סייבר , ולאגור רזרבות של כוח לקראת מצב חרום ארוך טווח . שניהם תִגברוּ את מערכות ההגנה בחדר הפיקוד , הוסיפו בולמי זעזועים בכל מקום . הכניסו את הספינה לנוהל מִגנָנָה תחת התקפה אטומית . מה שבעצם עמד לקרות . כל אחד הצמיד לכיסא הפיקוד מערכת החייאה שהפכה את שניהם לשני דוּבִּים מסוּרבלים עוטֵי   חליפות מגן . כשהיו מוכנים , התרווחו בכיסאות הפיקוד , הביטו זה בזה ואילן לחץ על הכפתור .

הפיצוץ    היה     אדיר    ,     הכרתם     אבדה     מיד  .

—-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-

יורם לא ידע כמה זמן חלף , צפצוף ארוך וחד גוֹני עורר אותו . הצפצוף כאילו בקע מתוך ראשו .יורם ניסה לשלוח יד לסלק את המטרד , התברר לו כי כל גופו מרוסק , אינו מסוגל להניע יד או  רגל , רק ראשו נשאר שלם . אילן לידו לא נע ולא זע . שוב איבד את ההכרה .

—-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —-    —–     —–     —–

למרות שהיה רדוּם , משהו בראשו חִיֵיב אותו להתעורר . משהו במוחו דחק בו , וכאילו פקד :  " יורם קום !  תפסיק לישון ! " . הוא התעורר שנית , מערכת ההחייאה תפקדה , הוא היה חי אבל  חסר יכולת לזוז , שום שריר לא פעל , פרט לשרירי הפָּנִים . הוא סקר את מה שלפניו , שולחן הפיקוד היה סדוק ושבור . נוריות הבקרה הבהבו בצורה מבולבלת , פעם ירוק ופעם אדום-כתום. יורם הפנה את מבטו אל אילן.  גם אצלו פעלה ההחייאה , הוא היה חי אבל עדיין לא התעורר .  יורם זכר כי אפשר להפעיל את המערכות בעזרת העיניים בלבד , אבל הצפצוף במוחו הפריע לו להתרַכֵּז . המאמץ עייף אותו , הוא שקע שוב בתרדמה .

כשהתעורר שמע את קולו של אילן : " יורם , יורם , ענה לי ! " .
יורם פקח את עיניו , הסתכל סביב , שוב חדרה אליו ההכרה כי אינו יכול לזוז . גופו היה מרוסק, מערכת ההחייאה החדירה בו משככי כאבים , אך הסחרחורות לא פסקו והחלישו את יכולת הריכוז . הוא פנה לאילן: אילן , מה שלומך?
אילן: נושם , אבל לא יכול לזוז , הראש מתפוצץ מכאב .
יורם: אפשר לתפעל את המערכת בעזרת העיניים . אתה זוכר איך עושׂים את זה?
אילן: רגע , כן . אני צריך את הטֶלֶק מול העיניים , אני צריך לקרוא לו .
אילן שָרַק , והטלק שהיה צמוד למסעד הכיסא , התייצב מול עיניו .
  אילן: יורם , קרא לטֶלֶק שלך!
יורם– ניסה להיזכר בשריקה האישית שלו . ניסה ארבע פעמים עד שהצליח , הטלק שלו התייצב מול עיניו . המאמץ החליש אותו , שקע בדִמדוּמים , שמע קולות ,צעקות וצפירות . כשיצא מהעילפון הבין כי מוחו שיחזר את רגע ההתפוצצות .
אילן כבר היה ער לגמרי – ואמר: יורם אל תירַדֵם , אנחנו צריכים לפעול .
יורם: מה קרה לספינה? נצליח לצאת מזה?
אילן:  ממה שהצלחתי לבדוק . מערכת הקיום עובדת , המנוע עובד בהספק נמוך , מערכות ההגנה קרסו , החללית נסדקה קשה אבל השלד מחזיק מעמד , אני צריך את עזרתך .
יורם: תן לי שניה להתמקד בטלק . בעזרת עיניו פתח את חלון הפיקוד שבטלק . והנתונים החלו לרוץ מול עיניו .

אילן: יש שני סדקים גדולים בין חדר הפיקוד למדורים שתיים וחמש . חייבים לאחות אותם מהר לפני שהספינה תתפרק .
יורם – הציץ בטלק ושאל: איך אתה רוצה לתקן את זה?
אילן: אנחנו צריכים חומר גלם . נפרק לגמרי את מדור חמש , ניקח משם את כל החומר ובעזרת הרַתֶכֶת המְאַחָה נסתום את כל הסדקים .
עבודת שיפוץ כזו נעשית בדרך כלל במַספֵּנה ולא תוך כדי טיסה בחלל , אבל הם לא יכלו לחכות.
יורם: אנחנו צריכים כאן את שִיאנג , בטח היה נותן לנו כמה עֵצות טובות .
אילן: שיאנג צריך את כל כוחותיו כדי להציל את עצמו . אני לא בטוח אם מצבו טוב משלנו .
יורם: טוב , נתחלק בעבודה .
אילן: אתה תפרק את מדור חמש ותשלח את החומר אל המאַחֶה . אני אפעיל את המאחה .
זה נשמע פשוט , אבל מערכות הספינה קִרטעוּ , הם היו חייבים לחזור על פקודות פעם אחר פעם.
התברר שהמאחה וגם מַסוֹר הפירוק פעלו במקוטע  . הם נאלצו למצוא מסלולים עוקפים כדי להפעילם . העבודה נמשכה זמן רב , מפעם לפעם היו נפילות כוח בספינה  , הם חיכו עד שהמנוע המרכזי חידש את כוחו .
אילן ויורם ניצלו את ההפסקות כדי לנוח  לפרקי זמן קצרים . לשׂמחתם מערכות הקיום היו חסונות , ומערכת ההחייאה שמרה עליהם שלא יִנָזקו .

כעבור שבוע ימים תוקנו הסדקים העיקריים . על הסנונית לא ריחפה יותר סכנת התפרקות .
יורם ואילן התפנו לבדוק את מצב גופם . היה עליהם לחדש את מקורות הכוח , ולהכניס את הסנונית לפעילות נורמלית . מערכת ההחייאה סיפרה להם שמצבם הגופני בכי רע , יעברו עוד חודשים רבים עד שישקמו את גופם . מאחר שהסכנה המיידית חלפה , עברו שוב לעבודה במשמרות כאשר אחד מהם נח ומשקם את גופו,  מה שהם כִּינוּ "עבודות שיפוץ" , והשני פעיל ומתפעל את החללית . כל העבודה נעשתה בעזרת הטלק ובפיקוד של "עבודת עיניים" בלבד .                                  זה כשלעצמו היה מסובך .
יורם החליט כי עליו לתת עדיפות לשיקום יד ימין כך שיוכל לתת לעיניים לנוח . אילן אימץ את הרעיון אבל בגלל שהיה שׂמאלי , העדיף את שיקום ידו השׂמאלית . כעבור ארבעה ימים ידעו כבר איפה הם נמצאים . הסנונית שייטה במהירות נמוכה ובמסלול אקראי לא הרחק מהמקום שבו היה הפיצוץ . אילן היפנה את הסנונית לכיוון סיריוס , אבל לא ניתן היה , בשלב זה להגדיל את המהירות . אט אט עסקו בשיקום הספינה הכניסו את המערכות הרבות לתפקוד שיגרתי , הפעילו את החיישנים , העבירו את השליטה מפיקוד החירום האלקטרו-אופטי לפיקוד הנבון של ביו-סייבר .

כשלושה שבועות לאחר הפיצוץ קלטו החיישנים אותות  . מערכת הקשר קלטה שֶדֶר מצוות סיריוס ובו שאלה מדוע אינם עונים . יורם נזכר כי שלח שדר מיד אחרי שיצאו מהדילוג ולפני שנפגעו מהפיצוץ . עברו מאז שלושה שבועות , לא פלא שצוות סיריוס החלוּ לדאוג . יורם הכין שדר נוסף ובו הסבר על מה שקרה . הוא הוסיף כי בגלל מצבם לא ברור כמה זמן יעבור עד שיגיעו אל האסטרואיד עליו נמצא צוות המחקר .

הם המשיכו בשִגרת השיקום . יורם ואילן דִמיֵינו לעצמם את המפגש עם הצוות . לשניהם לא היה נוח להגיע לשם כ"שבר כלי"  מוגבלים .
יורם : איך שנגיע לשם ירשמו אותנו ברשימת הנתמכים והזקוקים לסַעַד .
אילן: כן  בטח , יפתחו לנו בית סיעודי או לפחות בית הבראה .
יורם: זה יהיה מצב דפוק .
אילן: יש לך אפשרות לשנות את המצב ?

האמת שהם לא יכלו לשנות את מצבם . שבוע מאוחר יותר קלטו החיישנים אותות מדאיגים .   ממש מולם התקדם במהירות גוף זעיר שלא היה אסטרואיד , הוא נע ממש אליהם . בדקות הראשונות נתקפו בבהלה , האם שוב כּלבּואיד ? הפעם לא יוּכלו להתחמק , נגמרו להם כל הרזרבות והם עצמם מוגבלים . אלא שלאחר החרדה הראשונה הִבחינו החיישנים שלא מדובר בכּלבּואיד אלא במיני חללית .

מיני חללית הייתה חללית זעירה שפותחה במערכת השמש לצורך תעבורה מהירה של אדם בודד.  לצוות סיריוס הייתה מיני חללית . תוך זמן קצר קיבלו שֶדֶר משם , זה היה יואב . הוא במיני חללית ותוך חצי יום יגיע אליהם . זוֹ הייתה הפתעה .

15 )  יואב        

יואב היה מה שכּוּנה בפי האסטרונאוטים  " סופרמן " . המדענים העדיפו את התואר  ,         " משוּפַּר גנטית " . טכנולוגיות בהנדסה גנטית הגיעו לשלב שניתן היה לשפר במידה רבה את היכולת האנושית . כוח השרירים אצל יואב היה חזק ב-60% מעל לממוצע , הזריזות והקואורדינציה שופרו  ב- 40% , הזיכרון גדל פי שלושה . נוסף לו חוש לקרינה רדיו אקטיבית . החוש הוּשתל מתחת לעור בקצות האצבעות במצח ובלחיים . קרינה מיַינֶנֶת הייתה מַשרה בו תחושה של חום צורב , ממש כאילו קרב לאש בוערת .

באופן לא מוּסבר, תוספת הרגישויות האלה יצרה אצל  " הסופרמנים " נטייה לחרדות ודיכאונות . מה שמנע ממחא"ט לצרף את  "המשופרים " לצוות של טיסה ארוכה , היכן שנדרשה עמידות רבה למצבי לחץ . יואב , היה שונה . הוא עבר את כל המבחנים בהצלחה . יורם הגדיר אותו  כ"נשמה" , בעל פנים מאירות וחיוך מבויש , כמעט מתנצל .   יואב היה בדיוק האדם שנדרש להם . הוא היה מהנדס תחזוקה וטיפל בכל הבעיות שדרשו מיומנות טכנית .
שנכין לו קבלת פנים ? – שאל אילן .
מה דעתך על כמה בלונים ? – ענה יורם .
מצב רוחם השתפר באופן מיידי . הם ידעו כי הנטל העיקרי ירד מהם , ויהיה להם יותר זמן  למה שהם כינו "עבודות שיפוצים" . המיני חללית קרבה אליהם , נצמדה לדופן הסנונית . וכעבור זמן קצר הופיע יואב , מבטו לא הסגיר את הזעזוע שחש כשראה אותם . הם ניסו לחייך .

יואב: אני רואה שהיו לכם זמנים קשים .- החיוך המבויש ועיניו המאירות לא משו מפניהם .
אילן: כן , הרעים כמעט שניצחו , אבל אנחנו התעקשנו .
יורם: הם בטח לא חושבים את עצמם לרעים , הם פשוט ציביליזציה אחרת שלא
אוהבים  מתחרים .
אילן: איך הגעת הנה כל כך מהר?
יואב: איך ששלחתם את השדר הקודם , הפניתי את הטלסקופ לכיוון שלכם ופתאום ראיתי שם פיצוץ גדול . החיישנים זִיהוּ פיצוץ אטומי . דאגנו מאד , שלחנו שדרים ולא עניתם . התייעצנו , שִירָה לִיסָה ואני והחלטנו שאצא במיני לברר מה קרה .
יורם: כדאי שנשלח להן שדר ששׂרדנו את הכּלבּואידים ושאתה כבר פה . את כל הפרטים נספר להן כשנגיע .
יואב: הן בהחלט דואגות . האמת, גם אני לא יודע בדיוק מה עברתם .

וכך הלכו וסיפרו ליואב את כל מה שעבר עליהם מאז שקרבו לבֶּלַטריקס הלא הוא גמא אוריון . שלושתם היו נרגשים ,ויואב היה מאזין מעולה , לבסוף גברה עליהם העייפות .
ויואב אמר: אתם  , תנוחו קצת ואני אסתובב בסנונית לראות מה המצב .
סוף סוף היה עוד מישהו לחלוק עימו את   האחריות  .  יורם לא ידע כמה זמן עבר , כשהתעורר ראה  את גבו של יואב כשהוא גוחן על שולחן הפיקוד . מתקתק כל מיני פקודות . יורם ניסה לקרוא לו אבל פיו היה יבש ובתחילה לא הצליח להשמיע הגה . מערכת ההחייאה נכנסה לפעולה ולאחר כמה דקות התאושש וקרא ליואב .
יואב , הסתובב ופניו חתומות אבל עיניו ממשיכות להאיר – ואמר: אילו היינו על פּלוּטוֹ היו  מכניסים את הסנונית   לשיפוצים ארוכים , אבל כאן נצטרך לאלתר .

דבר ראשון חייבים לטפל במנוע המרכזי , האיזונים   בתוכו נִפגְמוּ , יוצאת ממנו קרינה שיכולה להרוג את  כולנו . אני צריך את העזרה של שניכם , צריך להוריד למינימום את הפעילות של כל  הספינה, בזמן שאני אתקרב למנוע . הכי טוב לעשׂות את זה עם פיקוח אישי , לכן אני צרי  את שניכם ליד הפיקוד .
יורם העיר את אילן בזמן שיואב לבש את חליפת המגן .

יורם: יואב תיזהר לא להיכווֹת שם , אנחנו צריכים אותך חי ובועט .
אילן: אל תידחף לאן שלא צריך .
יואב חייך את חיוכו ויצא . הם פעלו בתיאום כשיואב מנחה אותם כל פעם לסגור ולפתוח מקורות כוח . כעבור שלוש שעות חזר עייף ופניו אדומים .- ואמר: זהו הדליפה נפסקה !.
יורם: כולך אדום , אל תגיד לי שנִכוֵותָ ?
יואב : אתה חושב שאני טמבל , פשוט חליפת המגן המסורבלת הזו , הרגה אותי .
הוא הלך למטבח שתה קצת – ואמר: אני הולך להתרחץ ולנוח , קחו את הפיקוד .
הם שמעו אותו מתקלח ואחר נכנס לגומחת השינה .

אכן השיפור הורגש מיד . הסנונית כבר לא רטטה , לא היו נפילות כוח ותִפקוד המערכות השתפר.   הסנונית שייטה במהירות קבועה לעבר סיריוס . העייפות של יואב לא הפתיעה אותם . אם לקחת בחשבון  שקשה לנוח במיני חללית  , הרי שעברו עליו ימים לא קלים .
אילן פנה ליורם: נראה לי שכרגע מספיק אחד בפיקוד . אם אתה רוצה לעסוק ב"עבודות שיפוץ" , אני אשאר בפיקוד ואחר כך נתחלף .

וכך עברו עליהם הימים . כשאילן ויורם מתחלפים בפיקוד , ויואב  עובר בסנונית על כל המערכות. לעיתים היה נעלם לכמה שעות , חוזר עייף ונרדם . לעיתים צפו שלושתם בסדרות מהספרייה .

ובינתיים , ככל שהתקרבו , זוהרו של סיריוס הולך וגדל .

——————————————————————————————————–

סוף